.
אל ועדת העבודה של האוניברסיטה, ברלין
לוגה, 23 ביולי 1914...גרמנית
.
לוגה, 23/10 ביולי 1914
אל ועדת העבודה של האוניברסיטה.
אדונים נכבדים מאוד,
עבודות העריכה של 'המאסף'\1 העסיקו אותי עד כדי כך, שטרם
סיימתי את הדין וחשבון על מסעי.\2 במיוחד, לא הספקתי לסכם את
החומר בענייני התקציב.\3 אביא הכל לברלין, עשרה ימים לפני
הוועידה השנתית\4 ונעבד זאת שם יחד עם ד"ר רוזנפלד.\5 להלן
רשמים אחדים על פרטים משניים מסוימים.
1. על פלמיזציה\6 של האוניברסיטה בגנט.
כפי שידוע לכם קיימת זה מכבר תנועה השואפת להשליט
באוניברסיטה זו את הלשון הפלמית במקום הלשון הצרפתית. נסעתי
לגנט בתקווה ללמוד משהו מועיל על בעיות ידועות - מינוח, ספרי
לימוד וכו' - שכן הלשון הפלמית היא בסופו של דבר שפת תרבות
צעירה. אך להפתעתי התברר, כי טעיתי. אומנם כן, תושבי המחוזות
הפלמיים מדברים בניבים פלמיים שונים, אך הם רואים בלשון
ההולנדית - לשון הספרות. דהיינו, יש להם כל מה שחסר לנו. אך
בנקודה אחת יש לנו יתרון עליהם: בבלגיה כולה אין אפילו בית
ספר תיכון אחד, שבו שלטת הלשון הפלמית שלטון מוחלט כשפת
הוראה, ואפילו בית ספר פרטי מסוג זה אינו קיים. על כן סובלים
האנשים ממחסור של כוחות אינטליגנטיים, החושבים בפלמית
והמדברים בה. ובכן, גם אם אין הם צריכים לדאוג למינוח ולספרי
לימוד, הרי יש להם בעיה קשה: כוחות הוראה. מטעמים שונים אי
אפשר להביאם מהולנד. לכן הם חותרים להכין כוחות הוראה במקום.
בעניין זה יש לנו באמת מה ללמוד מהם: הם עורכים מדי שנה
'קונגרסים מדעיים פלמיים'. דהיינו, התכנסויות של משכילים
לאומיים המרצים על רפואה, משפטים וכו' בשפה הפלמית. בתחילה הם
היו מעטים, עתה הם מגיעים למאות. אומנם המתנגדים טוענים, שעל
ידי כך לא נוצר שום דבר משמעותי מבחינה מדעית. אך היעד העיקרי
הושג - הלשון חודרת לתחום המדע וכבר מוזכרים שמות אנשים אשר
יתאימו לשמש מרצים בעתיד. אמצעי זה - קונגרסים מדעיים עבריים,
בשם זה או אחר - הייתי ממליץ גם בפני הוועדה שלנו. במקום
ועידת ההסתדרות\7 חסרת התועלת אפשר לקיים במקביל לקונגרס
הציוני ה12 אסיפה של ארבעים עד חמישים אנשים שבה ידונו ד"ר
קצנלסון (בוקי בן יגלי) וטשרניחובסקי בנושא רפואי, ברנפלד\8
או מלמד\9 בנושא פילוסופי, אהרונסון\10 בנושא אגרונומי,
יהודה\11 בנושא פילולוגי וכו'. הפרוטוקולים יפורסמו ותוך
שנים אחדות נתרגל לראות בהתכנסויות אלה את עתודת המרצים.
מעניין גם להבהיר את דעתם של 'הפלמיניסטים' בעניין המועד.
בעניין זה מצבם הרבה יותר קשה ממצבנו, משום שבאוניברסיטת גנט
לומדים מאות יוצאי בלגיה הצרפתית וחוץ לארץ, אשר ייעלמו כאשר
זו תהיה אוניברסיטה פלמית. להשפלה זו\12 אין הלאומיים\13
רוצים להגיע. לכן חשוב להם להסדיר הכל בצורה כזאת, שאף תלמיד
אשר לומד כבר באוניברסיטה לא ייאלץ לעזבה. על כן החליטו
להתחיל בתהליך הפלמיזאציה רק חמש שנים אחרי קבלת החוק, ואחרי
כן הוא יוצא אל הפועל באופן הדרגתי בכל הענפים ובכל מקצועות
הלימוד. פרק הזמן הארוך ביותר נקבע לרפואה, שכן במקצוע זה
המסלול הוא בן שש שנות לימוד. בצורה זו לא יפריעו לאף אחד,
שיצטרף במהלך חמש שנות הביניים, לסיים את לימודיו בלשון
הצרפתית. לולא ההתחשבות הזאת היתה זו אוניברסיטה חדשה ואז, הם
טוענים, היה לאל ידם לארגן מייד את השנתונים הראשונים על טהרת
הלשון הפלמית.
2. לשאלת המכונים המדעיים.
אני מבקש להפנות את תשומת לבכם להערה נוספת, מסוג אחר לגמרי.
כאמור אני משהה את נושא התקציב. אך דבר אחד עלי להדגיש מייד,
שכן בקרוב יהיה עליכם לנסוע לפאריס.\14 חקרתי את עלויות
'המכונים המדעיים' בשורה של אוניברסיטאות: היידלברג,
טיבינגן, ליידן, אוטרכט, פאדובה, רומא, ז'נווה, ברן
ואחרות, והגעתי למסקנות הבאות:
1) הוצאות הבנייה והריהוט של ד"ר וייצמן\15 תואמות בדרך כלל
את קנה המידה המקובל.
2) הוצאות התפעול השנתיות זועקות לשמים.\16 אף אוניברסיטה
בעולם אינה מרשה לעצמה אפילו בזבוז פחות חמור מזה. מכאן עולה,
שמכוני מחקר ומוסדות אוניברסיטה אינם היינו-הך, בשום צורה
ובשום מקום. אלה מוסדות שונים בהחלט ובשום עת ובשום מקום אין
אפשרות לממן את המחקר על חשבון מוסד לימודי.
להלן סכומים אחדים.
באוניברסיטת פאדובה קיימים ליד הפקולטה לרפואה המכונים
המדעיים הבאים:
אנטומיה רגילה
1 מנהל - 800 פראנקים
2 עוזרים - 500,1 ¦ 000,2 פראנקים
2 אסיסטנטים - 000,1 ¦ 500,1 פראנקים
הוצאות ציוד - 500,2 פראנקים
סך הכל - 300,9 פראנקים
.
אנטומיה פתולוגית
1 מנהל - 17\800
1 עוזר - 000,2
1 אסיסטנט - 500,1
1 טכנאי - 500,1
ציוד 100,3
סך הכל - 900,8
.
פיסיולוגיה
צוות - כנ"ל
ציוד - 500,2
סך הכל - 300,8
.
היגיינה
1 מנהל - 800
1 עוזר - 000,2
1 אסיסטנט - 500,1
ציוד - 000,2
סך הכל - 300,6
.
נושאים רפואיים
1 מנהל - 800
1 עוזר - 000,2
ציוד - 000,2
סך הכל - 800,4
.
רפואה משפטית
1 מנהל - 800
1 אסיסטנט - 500,1
ציוד - 000,1
סך הכל - 300,3
.
פתולוגיה כללית
1 מנהל - 800
1 עוזר - 000,2
ציוד - 000,2
סך הכל - 800,4
.
פתולוגיה כירורגית
1 מנהל - 800
1 עוזר - 000,2
1 אסיסטנט - 000,1
ציוד - 000,1
סך הכל - 800,4
.
פתולוגיה מיוחדת של רפואה ניסויית
כנ"ל - 800,4
.
סיכום:
003,9
009,8
003,8
003,6
008,4
003,3
008,4
008,4
008,4
סך הכל 300,55
סכומים אלה אופייניים לאיטליה כולה. ההוצאות לשכר הצוות הן
תמיד ובכל מקום זהים, רק הוצאות הציוד משתנות ממקום למקום,
אבל לא בצורה משמעותית. לדוגמא: טורינו: פתולוגיה כללית -
908,4; אנטומיה רגילה - 701,7; אנטומיה פתולוגית - 908,5.
רומא: פתולוגיה כללית - 000,2; פתולוגיה רפואית מיוחדת -
000,3; מכון לאנטומיה - 700,7; אנטומיה פתולוגית - 600,3.
ראוי לשים לב שרומא היא בירה וטורינו בירה לשעבר.\18
אין בידינו דוגמאות מגרמניה, אך נבחן את המצב בהיידלברג.
הוצאות הציוד (הגבוהות ביותר!) הן כדלהלן: אנטומיה - 000,13
מארקים; אנטומיה פתולוגית - 000,8 מארקים פיסיולוגיה - 500,6;
מכון להיגיינה - 500,5 מארקים.
ברן: הוצאות לציוד עבור המכון לאנטומיה - 000,5 פראנקים;
פיסיולוגיה - 000,8; מכון לרוקחות - 200,3.
ועתה - אנחנו, משמע הפרויקט השני של וייצמן-ארליך. ראשית -
נראה לי, כי תוכנית זו אינה מותאמת כלל לפקולטה לרפואה.
המחלקה האנטומית חסרה גם בפרויקט הראשון, פיסיולוגיה נמחקה
מטיוטת התוכנית השנייה ולעומת זאת יש לנו כל מיני כימיה -
אנאורגנית, אורגנית וחקלאית. כל אלה מתאימים יותר לפקולטה
למדעי הטבע. עד כמה שהתברר לי מעיון במערכות השיעורים שעמדו
לרשותי, נלמדת כימיה בפקולטה לרפואה בהיקף הרבה יותר מצומצם.
שנית - ההוצאות. לפי טיוטת התוכנית השנייה (הזולה) מסתכמות
ההוצאות ב000,320 פראנקים לשנה - פי ששה מאשר בפאדובה!
הוצאות הציוד בלבד מגיעות ל000,50 פראנקים (בהיידלברג -
000,22 מארקים; בבון - 780,29 מארקים; ברומא - 000,22
פראנקים; בטורינו -300,13; בפאדובה - 500,10; באוטרכט
העשירה - 350,10 פלורינים שהם בערך 000,21 פראנקים). בתזכיר
הראשון שלי\19 נפלה טעות. בשל משגה ציינתי את טולוז
כאוניברסיטה 'זולה',ולאמיתו של דבר היא נמנית עם
האוניברסיטאות 'היקרות' ביותר. אולם בטולוז עלות הפקולטה
'למדעי הטבע' - 000,300 פראנקים, כל הפקולטה לרפואה -
000,360. ואצלנו, מחירו של המכון בלבד הוא 000,320.
איני רוצה לומר שד"ר וייצמן טעה בחישוביו. החישובים הם כנראה
טובים בשביל מכוני מחקר, אך לא בשביל מכוני לימוד של
אוניברסיטה. אף פעם ובשום מקום אין מממנים את הראשונים מכספי
האחרונים. לצורך זה דרושה קרן מיוחדת. אני שוב מסתייג,
ואסתייג גם להבא בכל כוחי, מאיסוף כסף בשביל בית ספר ושימוש
בו לצרכי מחקר. בשביל בנייה וציוד - כן. לתקציב - לא, לא ולא.
רבותי, קשה לי להאמין שאינכם מבינים זאת. אבקשכם שוב, להתחשב
בדברים המובאים לעיל.
מובן מאליו שאיננו יכולים לשנות את ההחלטה האחרונה של 'הוועד
המכין',\20 אך אפשר עוד להציל הרבה. דהיינו:
1. מכונים אחרים. פחות כימיה ולעומת זאת אנטומיה,
פיסיולוגיה, חומרים רפואיים, פתולוגיה - הכל בשביל רפואה ולא
בשביל פקולטה למדעי הטבע, שאותה איננו מתכוונים לייסד בזמן
הקרוב.
2. הנני חוזר על הצעתי, אשר לא נדחתה על ידי 'הוועד המכין'.
אנו נממן את הבנייה והציוד ופאריס תממן את התקציב השנתי.\21
באופן זה תרומות שני הצדדים נשארות ללא שינוי, אבל כעבור שלוש
שנים המבנה יהיה שייך לנו ועל פאריס יהיה להמשיך לממן את
הוצאות המחקר. השתכנעתי שאפשר בעת ובעונה אחת ללמוד ולחקור
באותו מקום, אבל בשעות שונות, במימון שונה ולעיתים קרובות גם
על-ידי אנשים שונים.
כן, אולי גם אנשים אחרים. בהקשר זה אזכיר לכם דבריו של בר
הסמכא - הקסנר, מנהל מכון רוקפלר למחקר (מכתבו של מאגנס מ8
ביוני 1914). הקסנר סבור שקשה יותר להשיג חוקרים טובים מאשר
מורים טובים. מצד אחר, ייתכן שחוקרים טובים יהיו מורים
גרועים. על כן מתערערת התוכנית לפיה נוכל לנצל בלי כל מאמץ את
מכוני המחקר כמוסדות להכשרת מרצים לעתיד.
ברצוני גם להזהירכם מאישור המשכורות הגבוהות על פי הפרויקט
של וייצמן-ארליך\22 (אף כי מפקפק אני אם בפאריס ידובר על
פרטים כאלה). איני חושש מפני המשכורות של ראשי המחלקות
(000,15 לכל אחד): הכוונה כפי הנראה לאישים דגולים, שלא יקבלו
על עצמם סתם משרת הוראה, אלא בשל היותם חוקרים מובהקים יבואו
לירושלים למטרות מחקר בלבד. אבל האסיסטנטים, שכל אחד מהם יקבל
000,6 - זה יכניס אותנו בעתיד למצב מביך כלפי המרצים, נוכח
העובדה שלא נהיה מסוגלים לשלם להם משכורות ביחס נאות כלפי
משכורות של הראשונים.
מצורפת בזה תוכניתי לפקולטה למסחר\23 וגם הצעה בדבר המחלקה
ההיסטורית-פילוסופית. טוב תעשו אם תעבירו את התוכנית לבעלי
מקצוע אחדים כדי שיביעו את דעתם עליה.
בכבוד רב,
ו' ז'בוטינסקי
פקולטה למסחר.^
על מוסד זה יוטל לשרת בראש ובראשונה את צרכי ארץ ישראל.
זופקולטה התיישבותית במלוא מובן המלה. יוטל עליה לספק לנו
בארץ ישראל את האנשים הדרושים לנו: אנשי עסקים, בעלי הכשרה
מעשית במסחר, עובדים לענפי הבנקאות, הביטוח, לניהול מפעלי
תעשייה וחקלאות (מבחינה עסקית), תוך הכרה טובה של התנאים
המשפטיים והאתניים במזרח התיכון כולו. שנית, זהו מוסד שייעודו
להכשיר מומחים יהודים למסחר המזרחי ולמטרה זו באים גם בחשבון
יהודים מטורקיה, מיוון או ממצרים וכמובן יהודים מרוסיה או
מאוסטריה.
בחירה של מקצועות הלימוד מבוססת על תוכניות הלימוד של
המוסדות דלהלן:
1.לחלק הכללי: אנטוורפן, המכון הגבוה למסחר; טרייסט, בית
ספר גבוה למסחר; מאדריד, בית ספר גבוה למסחר; מינכן, בית ספר
גבוה למסחר; ברלין, כנ"ל; מונס,\24 בית ספר גבוה למסחר
ולעניינים קונסולריים; גנט, האוניברסיטה, בית ספר מיוחד
למסחר; לייז',\25 כנ"ל; לייז', בית ספר גבוה למסחר
וללימודים קונסולריים; לובן,\26 האוניברסיטה הקתולית, בית
הספר למדעים המסחריים, הקונסולריים והקולוניאליים; בריסל,
האוניברסיטה החופשית, מכון סולוויי, בית הספר למסחר, וכו'
וכו'.
2. מלבד זאת, בשביל עניינים קולוניאליים ומזרחנות: אלג'יר,
האוניברסיטה, המחלקה לתואר במקצועות המזרחניים והקולוניאליים;
קושטא, הפקולטה למשפטים; בודפשט, האקדמיה למסחר;
פראנקפורט ענ"מ, האקדמיה למדעי החברה והמסחר; ביירות,
הקולג' הסורי-פרוטסטנטי, בית הספר למסחר.
3. שכר המרצים: אנטוורפן, המכון למסחר, שנת הלימודים
1914-1913, ולייז', בית ספר ללימודים גבוהים, בשנת
הלימודים הנ"ל:
המשכורות של מרצים קבועים - 000,6 פראנקים לשנה למרצה. בתוך
סכום זה כלולה גם שעה שבועית אחת. על כל שעה שבועית נוספת
מקבל המרצה תוספת של 300 פראנקים לשנה. לפי דעתי מספיקים
סכומים אלה, שכן אפילו בעד משכורת הגבוהה פי שלושה מזו, לא
נשיג עבור ארץ ישראל אפילו מרצה אחד בעל מוניטין מאירופה (חוץ
מיוצאים מן הכלל). המרצים שלנו יהיו ברמת מורי הגימנסיה.
לעומת זאת חייבים לדאוג לקרן פנסיה.
העלות הכוללת של צוות המורים (פרט למורים לשפות) מסתכמת אפוא
כדלהלן: 150,54 פראנקים עבור הפקולטה למסחר ו800,73 עבור
הפקולטה ההיסטורית-פילולוגית. דוגמאות: קאן (צרפת), הפקולטה
למדעי הרוח - משכורות 000,75. ציריך, האוניברסיטה, משכורות
המורים בכל הפקולטות (תיאולוגיה, משפטים, רפואה,
וטרינריה, פילוסופיה 1, פילוסופיה 2) 000,393. קלרמון-פראן
(צרפת), הפקולטה למדעי הרוח, משכורות 150,73 פראנקים.
גרנובל, כנ"ל, 200,71 פראנקים.
מלבד זאת דרושים עוד בשתי הפקולטות מורים לשפות, על בסיס של
תשלום לפי שעה, ללא משכורת קבועה. בשביל הפקולטה למסחר באות
בחשבון, בראש ובראשונה, ארבע שפות ההכרחיות בסחר הימי של
המזרח: צרפתית, ערבית, איטלקית, יוונית חדשה.
.
.
הערות:
1 ראה איגרת אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 23.3.1914 .
2 מטעם 'ועדת העבודה' של האוניברסיטה, לאיסוף מידע על דרכי
פעולתן של אוניברסיטאות שונות באירופה (ראה איגרת אל משפ' ז'בוטחנסקי [1914] 6. 17 ,
הערה 2).
3 של אוניברסיטאות שונות.
4 של 'ועדת העבודה' של האוניברסיטה, שאמורה היתה להיפתח ב31
ביולי 1914 (ושלא נתקיימה בשל המתיחות הבינלאומית שקדמה למלחמ
העולם).
5 מזכיר 'ועדת העבודה' של האוניברסיטה.
6 דהיינו, מתן אופי פלמי לאומי.
7 'ההסתדרות לשפה ולתרבות עברית' (בקיצור: 'הסתדרות עברית'),
נוסדה בדצמבר 1909 בברלין, על פי יוזמת קבוצת אישים, ביניהם:
העם, מרטין בובר, ראובן בריינין, ש"י איש הורוויץ, היינריך
לווה, א' ל' מוצקין וברתולד פייבל. מרכזה היה בברלין ומ1910
עמד בראשה המשורר יעקב כהן. ל'הסתדרות העברית' היו סניפים באר
שונות, והיא פעלה למען הפצת הלשון העברית ותרבותה. היא הפסיקה
פעילותה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
8 שמעון ברנפלד (סטאניסלאב 1860-ברלין 1940), היסטוריון, חוקר
במדעי היהדות ופובליציסט. בשנים 1894-1885 כיהן כרב ראשי בקהי
הספרדית בבלגראד ולאחר מכן התיישב בברלין שם ישב עד סוף ימיו.
בין ספריו הידועים ביותר: מבוא ספרותי-היסטורי לכתבי הקודש וס
הדמעות.
9 שמואל משה מלמד (1938-1885), יליד ליטא, פובליציסט, סופר
והוגה דעות. השתתף בקביעות בהשלח, העתיד והעולם. ב1938 היגר
לארצות הברית.
10 אהרן אהרונסון (באקאו, רומניה 1919-1876), אגרונום, ממנהיגי
היישוב החדש בארץ ישראל וממייסדי ניל"י. ב1882 עלה לארץ ישראל
הוריו, ממייסדי זכרון יעקב. למד אגרונומיה בצרפת ועבד בשירות
הברון רוטשילד במטולה. גילוי 'אם החיטה' בגליל, בשנת 1906,
ומאמריו בנושא הגיאולוגיה והבוטניקה הקנו לו מעמד של כבוד בקר
אנשי המדע. בביקורו בארצות הברית ב1909, על פי הזמנת משרד
החקלאות האמריקני, נפגש עם מנהיגי יהדות ארצות הברית. בעזרתם
הקים בעתלית, בקיץ 1910, תחנת ניסיונות חקלאית. עם פרוץ מלחמת
העולם הראשונה הוא נבחר ל'ועד העזרה האמריקנית'. הוא מצא את מ
בדרכו מלונדון לוועידת השלום בפאריס, כשמטוסו התרסק מעל לתעלת
למאנש.
11 אברהם שלום יהודה (ירושלים 1871-ניו הייבן 1951), מזרחן.
בשנים 1914-1905 לימד פרשנות המקרא ופילולוגיה שמית בבית הספר
הגבוה למדעי היהדות בברלין. בשנים 1922-1915 כיהן כפרופסור לל
העברית וספרותה באוניברסיטת מאדריד. בתקופת המלחמה ניסה לסייע
ליישוב היהודי בארץ ישראל. מ1922 ואילך היה מרצה אורח ועסק במ
באוניברסיטאות בגרמניה, שווייץ ואנגליה. ב1942 נתמנה לפרופסור
ב New School for Social Research בניו יורק.
12 דהיינו, שסטודנטים דוברי צרפתית ייאלצו לעזוב את
האוניברסיטה באמצע לימודיהם.
13 הפלמים.
14 למפגש עם הברון רוטשילד, שאמור היה להתקיים באוגוסט 1914
(ראה איגרת אל ועדת העבודה של האוניברסיטה, ברלין (וע"ה) 13.7.1914 ).
15 ראה אגרות וייצמן, כרך שישי, איגרת 330.
16 שם, סעיף ב'.
17 פראנקים. וכן להלן.
18 של 'מלכות סארדיניה' (בשנים 1866-1814).
19 איגרת אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 22.5.1914 .
20 בדבר אישור תוכנית מכוני המחקר (פרוטוקול הישיבות מ6 עד 10
ביוני, אצ"מ, 3/1601 .(Z
21 איגרת אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 22.5.1914 .
22 ראה אגרות וייצמן, כרך שישי, איגרת 330.
23 הצעתו של ז'בוטינסקי לייסוד פקולטה למסחר באוניברסיטה
העברית זכתה להסכמה כללית בישיבת 'ועדת העבודה' מ10 ביוני 914
(אצ"מ, 3/1601 .(Z
עיר בבלגיה המשמשת מרכז מסחרי. ,Mons 24
עיר במזרח בלגיה. ,Liege 25
עיר בבלגיה ממזרח לבריסל. ,Louvain 26
.
.