.
אל יהודה לייב מאגנס, ניו יורק
פטרבורג, 5 ביולי 1914...עברית
.
פט"ב, יא תמוז תרע"ד
אדון מאד נכבד,
נודע לי שאדוני מתיחס בבקרת חריפה להשקפותי בשאלת
האוניוורסיטה ומוסדות-החקירה המוצעים ע"י הד"ר ווייצמן.\1
בקרת היא דבר יפה ומועיל, אך קודם כל צריך שידע המבקר את
השקפותי ממקורן הנאמן. אני מכבד מאד את אדוני, ואני יודע מה
רבה התועלת שיוכל אדוני - ובכלל חברינו שבאמריקה - להביא
בעניין האוניוורסיטה. לכן יקרא-נא אדוני את השורות דלמטה.
יש אומרים (ווייצמן), שבכלל יותר גדול ערכו הלאומי של מוסד
לחקירה מדעית מערכה הלאומי של אוניוורסיטה. בדעה זו אינני
מסכים, אך לו גם הסכמתי - הלא יש לפננו\2 החלטה ברורה של
הקונגרס:\3 לברוא אוניוורסיטה. על כן, אם מותר לנו עכשו לדבר
ע"א\4 מוסדות-חקירה, עלינו להביט עליהם אך ורק כעל אמצעי
המקיל לנו את הדרך אל האוניוורסיטה. ואם כן - נצא ונראה, אם
באמת יכול האמצעי הזה להקיל את עבודתנו. מה שנוגע אלי - אינני
מאמין בזה כלל וכלל. הנה סבותי:
א) יותר קשה למצוא אנשים מתאימים בשביל מוסד-חקירה מאשר
בשביל אוניוורסיטה. כי ללמד, כלומר לספר ולברר לתלמידים את מה
שכתוב באלפי ספרים - את העבודה הזאת יוכל לעשות גם איש
בינוני. יעשה אותה באופן פחות משובח, אבל יעשה אותה, ותלמידיו
ידעו את מה שהוא ברר להם. אבל לחקור, להתעמק בסתרי המדע אשר
לא נחקרו עדיין - לזה מוכשר רק מי שעולה על הטיפוס הבינוני.
על כן: אם בצדק אומרים לנו, כי קשה למצוא פרופסורים בשביל
האוניוורסיטה שלנו, קל-וחומר קשה למצוא מלומדים חוקרים.
ב) מוסד-חקירה יקר מאוניוורסיטה - כמובן, בערך (רעלאטיוו).\5
ע"פי הצעת ווייצמן עלינו לבנות שני אינסטיטוטים - לחימיה
(אורגאנית, בלתי-אורגאנית וחקלאית) ולתיראפיה (בקטריאולוגיה,
פאתולוגיה, חימו-תיראפיה). תקציבם השנתי - 320,000 פראנק.
והתקציב השנתי הכללי של האוניוורסיטה בגיניווה ( ,(Geneve אשר
יש בה כל הפקולטאות וסך 1,300תלמידים, הוא 735,000 פר'.
התקציב השנתי של האוניברסיטה בברן (כל הפקולטאות עם שתי
מחלקות לתיאולוגיה לותרית\6 וקתולית - 2,000תלמידים) -
900,000 פר'. האוניוורסיטה בטולוזה (צרפת), כל הפקולטאות,
2,000תלמידים, מהם כ700 מיהודי רוסיה - 440,000פר'. אינני
יודע אם יעלה גם בידינו לברוא את האוניוורסיטה שלנו כל כך
'בזול'. אבל אני רואה מכל הדוגמאות האלה, כי מוסדות-החקירה הם
הרבה יותר יקרים מאשר אוניוורסיטה שלמה.
ג) למצוא את הכסף הנחוץ בשביל מוסדות-חקירה - גם כן יותר קשה
מלמצוא כסף בשביל האוניוורסיטה, לכל הפחות ברוסיה. כי רעיון
האוניוורסיטה הוא רעיון פופולארי מאד, ואצלנו ברוסיה אין עתה
אף משפחה אחת (חוץ מדלת-העם), אשר איננה מתעניינת בשאלה זו,
כי נסגרו לפני צעירינו כל האוניוורסיטאות שברוסיה,\7 וגם אלה
שבאירופה נסגרות מדי יום-יום. אבל אין איש אצלנו מתעניין
בחקירה מדעית שבארץ ישראל, וגם מעטים אלה שבכלל יבינו מה-זה
מוסד-חקירה. אולי זהו סימן מובהק לסכלותם. אבל צריך 'לקחת'
את בני אדם כמו שהם, בפרט אם חפצים אנחנו לקבל מהם כסף.
בסך-הכל: יצירת מוסדות-חקירה קשה היא מיצירת אוניוורסיטה.
כלומר, מי שחושב את המוסדות האלה לאמצעי היכול להקיל את
עבודתנו, איננו אלא תועה.\8 אלה הן סבות התנגדותי להצעתו של
ווייצמן.
והצעותי אני? אלה הן: שנעבד תכנית מפורטה,
קונקרטית, של שלש פקולטאות - רפואה, פילוסופיה, מסחר -
ויצאנו לקבץ בשבילן את הכסף ולהכין את הדוצנטים.\9 באופן זה
נברא אוניוורסיטה, אשר בראשיתה לא תהיה, כמובן, אלא מוסד קטן
ודל גם מצדו החמרי וגם מצדו המדעי, אבל במשך הימים יוטב, כדרך
כל מעשי אנוש. ובסוף התפתחותו יתבגר אולי גם עד למעלה כזו,
אשר יוכל לשמש גם לחקירה מדעית.
אם יואיל אדוני להשיב על מכתבי הקודם,\10 אנא להשיב מלים
אחדות גם על מכתבי זה.
ברגשי כבוד ובברכת ציון,
ו' זבוטינסקי\11
.
.
הערות:
1 את השקפותיו בעניין זה הציג ז'בוטינסקי גם במושב 'ועדת
העבודה' ו'הוועד המכין', שהתקיים בברלין בימים 10-6 ביוני 914
2 כך במקור.
3 הכוונה להחלטה על ייסוד האוניברסיטה שנתקבלה בקונגרס הציוני
ה11 (ספטמבר 1913).
4 על אודות.
5 כלומר, יחסית.
6 דהיינו, לותרנית.
7 ראה איגרת אל וייצמן 9.3.1914.
8 כך במקור.
9 דהיינו, את המרצים.
10 ראה איגרת אל מאגנס 19.5.1914 .
11 ראה איגרת אל רבניצקי , הערה 30.
.
.