.
אל חיים וייצמן, מנצ'סטר
פטרבורג, 20 באפריל 1914...רוסית
.
ספ"ב, 20/7 באפריל 1914
ידיד יקר,
היום שלחתי לוועד הפועל המצומצם\1 מכתב\2 והריני מוסר לך את
תוכנו המדויק ברוסית:\3
'תוצאות השיחות בפאריס\4 אינן משביעות את רצוני כלל וכלל.
אני מתנגד באופן מוחלט לתוכנית הזאת.\5 ראשית, לא נשאר כאן
זכר מן האוניברסיטה. בברלין\6 הוחלט שמכוני המחקר\7 יהיו תאים
באוניברסיטה העתידה לקום. זה צריך לבוא לידי ביטוי גם במבנה
וגם בשם. וייצמן ניסח זאת כך: 'אוניברסיטת פאריס - הפקולטה
לרפואה'.\8 במקום זה יכריחו אותנו לגנוז כליל את רעיון
האוניברסיטה תחת המשפט חסר הערך: אך אנו מקווים להגשים את
התוכנית בשלימותה.\9 עם ניסוח כזה תישאר בידי הברון הזכות
להתכחש לנו. ובהיותו נתון במצבי רוח, כפי שתיאר וייצמן,\10
עלול הוא אכן לעשות כן מייד עם הופעתו של מאמר מבהיל ראשון
בעיתון אנטישמי בארץ ישראל או בפאריס.\11 מובן שאם נשקפת
סכנה כזאת, אין אנו יכולים עוד להשתמש בשמו של הברון לתעמולה
למען האוניברסיטה ואז כל העניין מאבד את ערכו. הברון אינו
נותן מיליונים ואינו מבטיח מיליונים - כל העניין היה קשור
בשמו, אם אין לנו את שמו לשם מה לנו השידוך?\12
מצד אחר - הנזק הוא עצום. הכל יאמרו שאנו אוספים כסף עבור
האוניברסיטה ומבזבזים אותו על דבר שאין לו כל קשר
לאוניברסיטה. זה בלתי אפשרי. מוסד ללימודים זה דבר אחד, ומכון
מדעי זה דבר אחר. היהודים זקוקים לראשון - בשביל השני לא יתנו
אף פרוטה. על כל פנים לא ברוסיה. אם נאמר להם שמן השני יתפתח
'באופן טבעי' הראשון, הם יפרצו בצחוק. רוטשילד יכול לחכות
ל'התפתחות טבעית', אך לא אנחנו. פירושו של דבר זה הוא לעכב את
העניין לעשרות שנים, לשלול ממנו את חיוניותו בעיניהם של
עשירים ונדיבים שמחוץ לחוגים הציוניים, אשר לגביהם ערכו של
הרעיון מותנה בביצועו המיידי. אם תדחו את הקמת האוניברסיטה
למועד ביאת הגואל\13 - אזי תקבלו את הכסף באותה עת. מכוני
מחקר הם דבר נפלא, אך בתנאי אחד: 1) תחת שלט האוניברסיטה. 2)
התאמה בכל הפרטים למטרות ההוראה.\14 3) המשימה העיקרית -
להכין מינוח ומרצים יהודים. ויתור על תנאים אלה משמעו, לזנוח
את רעיון האוניברסיטה.
בדבר אחד צודק הברון: תוכנית ארליך-וייצמן יקרה מדי.
2,220,000 פראנקים בשביל הביסוס ו600,000תקציב שנתי - זה
כמעט כמחיר של אוניברסיטה צנועה אך אמיתית. אם כן מה ערכו של
שלב המעבר כאשר אין הוא זול מן המטרה הסופית. וזאת, בשעה
שהשגת אמצעים בשבילו קשה פי אלף. נוסף על כך נותן הברון לא
15\350 אלא 150,000 בשנה. האומנם ה450,000 הנותרים יינתנו
מתוך התרומות שנאספו למען האוניברסיטה? זה מעורר פלצות.\16
בכלל, איני מבין מדוע כל כך הכרחית השתתפותו של הברון. מובן,
השתתפותו היתה עשויה להיות בעלת ערך, אך האם היא הכרחית ?
דומני שדעה קדומה זו נובעת מטעות אחרת: כולנו חולמים ליצור
'משהו ממדרגה ראשונה'. בזאת איני מאמין. דווקא במקרה זה יש
לסמוך על 'התפתחות טבעית'. אין לי ספק, שהאוניברסיטה שלנו
תהיה צנועה בכל המובנים - כמובן בהתחלה - כמו הגימנסיה, כמו
המושבות כמו כל דבר. ובכל זאת - אוניברסיטה קטנה וגרועה תמשוך
מייד המוני סטודנטים, אהדה ואמצעים. עשרה מכוני מחקר ממדרגה
ראשונה לא יקבלו אמצעים כאלה. אם נתחשב בתוכניות צנועות אלה,
לא נצטרך להיזקק לתקופות זמן ארוכות למדי ההופכות את כל
המשימה לחלום לעתיד.\17 אזי לא נזדקק ל10 שנים, אלא לפחות
מזה, פחות אפילו ממה שדרוש לטכניון בחיפה.
כל אלה הן בעיות חשובות. משום כך אני מצטרף לדעתו של פרופ'
וייצמן שיש לכנס את 'ועדת העבודה'.\18
ברצוני לדעת את דעתך בכל השאלות הללו. אני חושב אותך לאדם
גדול במידה מספקת, כדי לנטוש בשקט דרך בלתי נכונה, גם אם
השקעת בה מאמצים רבים והגעת בה להישגים.
בישיבת 'ועדת העבודה' אעלה את תוכניתי שעיקריה הם: להציע
לוועידה השנתית\19 שתקבל החלטה, כי בספטמבר 1917, לאחר
הקונגרס ה13,\20 ייפתחו בירושלים הפקולטות לרפואה,
לפילוסופיה ולמדעי המסחר. יש להעמיד את הציבור בפני עובדה,
שעתה לאחר הגימנסיה\21 הוא יתייחס אליה באמון. ושנית, יש
להטיל על וייצמן לפתוח בארגון כוחות מדעיים, אך לא מסוגו של
ארליך, אלא מסוג המרצים העתידים שלנו: אנשים צנועים, אנשי
מדע טובים המפטפטים עברית. עליהם להתכונן. אם נקציב להם
100,000פראנקים בשנה לא יהיה זה כסף אבוד והכל יסכימו לכך
ברצון. זאת ועוד, וייצמן יורה להכין ספרים במקצועות: כימיה,
היסטולוגיה, תורת המסחר, היסטוריה של הפילוסופיה, שיתורגמו
ויוצאו לאור. בקונגרס ה13 יוצג כל ארון הספרים ו36 פרופסורים
יוצגו ביציע הראשון משמאל ומימין לבמה, על מנת להרשים את
הבורגנים.\22 לברון נציע את ההצעה הזאת: אם הוא מוכן לתת לנו
חלק מן הכסף לבניית המעבדות, ולהקציב כל שנה סכום מסוים, אזי
נסכים שבינתיים ישמשו מעבדות אלה כמכוני מחקר.\23 יתכן שגם
אנחנו נתרום למטרה זו - אך בצניעות. סלח לי על כך, שאני מציג
זאת בצורה היתולית - אני דווקא מתייחס לעניין ברצינות ואציע
את ההצעות ברצינות.
אנו נעבוד כאן במרוצת אפריל, אני מקווה שעד הקיץ נצליח
להתחיל במגבית בשלוש ערים גדולות. בקיץ נצטרך לשבת כמעט
בחיבוק ידיים ולהמתין. בעצם אני מקווה להוציא לאור ביולי
'מאסף' המוקדש לאוניברסיטה.
דרישת שלום חמה לרעייתך.
מחבקך,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 במקור: . E.A.C
2 ראה איגרת אל ועדת העבודה של האוניברסיטה, ברלין (וה"ע) 20.4.1914 .
3 נוסח האיגרת ברוסית זהה כמעט לנוסח הגרמני (ראה איגרת אל ועדת העבודה של האוניברסיטה, ברין (וה"ע) 20.4.1914. היא מובאת כאן במלואה מכיוון שז'בוטינסקי יתייחס אליה בהמשך.
4 ראה איגרת
אל ועדת העבודה של האוניברסיטה, ברלין (וה"ע) , הערה 4.
5 שם, הערה 5.
6 שם, הערה 6.
7 במקור בגרמנית: Forschungsinstitut עם סיומת 'לשון רבים'
ברוסית.
8 שם הערה 7.
9 במקור בגרמנית ובצרפתית: dass wir hoffen, realiser le
ראה גם שם, ) projet dans toute son integrite הערה 8).
10 שם, הערה 9.
11 שם, הערה 10.
12 במקור בעברית.
13 במקור ברומית: ad calendas graecas
14 במקור בגרמנית: angepasst in allen Details fur
Lehrzwecke
15 דהיינו, 350,000פראנקים.
16 במקור בגרמנית: Das ware monstros
17 במקור בגרמנית: Zukunftstraum
18 להקמת האוניברסיטה. במקור בגרמנית: Arbeitsausschuss
19 במקור בגרמנית: .Jahreskonferenz מועד כינוסה נקבע ל30
ביולי 1914 אך היא לא נתכנסה בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
20 בשל מלחמת העולם נתכנס למעשה הקונגרס הציוני ה12 ב1921
וה13 ב1923.
21 לאחר שראה בהצלחת הגימנסיה 'הרצליה'.
22 במקור בצרפתית: pour epater les bourgeois
23 במקור בצרפתית: Instituts de recherches
.
.