.
אל שלמה קפלנסקי,\1 וינה
ברלין, 21 במאי 1910...רוסית
.
ברלין, 21 במאי 1910
סלומון נחמנוביץ היקר,
רק היום יכול אני לשבת לכתוב. ובכן לפי הסדר:
1. קראקוב.\2 תוצאות כספיות לא תהיינה וגם מבחינה מוסרית
אי-אפשר היה לזעזע לבבות,\3 כי האנשים היו עסוקים בעניין אחר
ובין ישיבה אחת לשנייה חטפו שעה אחת למעני.\4 אבל הכל הביעו
התמרמרות וכיוצא בזה.\5 בדבר אחד אני משוכנע: נאמנותם
של הגליצאים לוולפסון, שעליה הוא נשען, אינה שווה אפילו פרוטה
אחת.\6 כתוצאה מנסיעתי לקראקוב הגעתי למסקנה, שהקרקע הוכשרה
במקצת ואם וילנה\7 תרצה לפעול (אבל לא בטיפשות יתירה), לא
יקשה להגיע להסכם עם הגליצאים.\8
2. ברלין. שיחותי עם אנשי מפלגת הרוב\9 נטעו בי הכרה נחרצת כי
מאוד לא נעים להם להיות שנואים בגלל וולפסון וכי אם יראו
אצלנו ולו רק טיפת כוח ושכל, ימכרו את מנהיגם במחיר זול למדי.
אבל משיחותי הרבות עם האופוזיציה\10 התרשמתי כי המוניטין של
הרוסים\11 נפלו עד לנקודת האפס. כל אלה אשר עשויים להיות
אוהדינו התייאשו והם שרויים במצב רוח כזה שמוטב לצפצף וללכת.
החלטנו\12 אפוא כדלהן: לתבוע מן הרוסים התמרדות מוחלטת\13
תחת הסיסמה של קונגרס שלא מן המניין.\14 ובמקרה של כישלון
לצאת מן הוועד הפועל.\15 ואם וילנה\16 לא תסכים, אז בכלל
לנטוש את האופוזיציה ואת הכל ולהיעלם עד לימים טובים מאלה.
היום אסע לווילנה, שם תתקיים ישיבה ב25 בחודש.\17
ברכה לבבית לך ולמשפחתך. ובאשר לכתובתי? כתוב לווילנה אל י'
ל' גולדברג, עבורי.
שלך, ו' ז'
.
.
הערות:
1 שלמה קפלנסקי (ביאליסטוק 1884-חיפה 1950), מהנדס, מנהיג
ציוני. בעת לימודיו בווינה ייסד את מפלגת 'פועלי ציון'
באוסטריה וניסח את הפרוגרמה שלה. היה ממייסדי 'הברית העולמית
של פועלי ציון' (1907) ונבחר למזכירה. קפלנסקי דגל בהתיישבות
קואופרטיבית בארץ ישראל וראה בה את הדרך להגשמת הסוציאליזם.
על כן תמך בתוכנית ההתיישבות השיתופית של פראנץ אופנהיימר.
בשנים 1919-1913 היה המזכיר של הלשכה הראשית של 'הקרן הקיימת
לישראל' בהאג. בשנות העשרים היה חבר ההנהלה הציונית בלונדון
ובירושלים וראש מחלקת ההתיישבות ופעל בגופים הכלכליים של
הסתדרות העובדים. בשנים 1950-1932 עמד בראש הטכניון בחיפה.
2 בעיר זו התקיימה בימים 16-15 במאי 1910 הוועידה השנייה של
'המפלגה היהודית הלאומית', שהיתה הזרוע הפוליטית של ציוני
אוסטריה. (העולם, 20 במאי [2 ביוני] 1910, עמ' 14-13).
3 בעניין עתיד העיתונות הציונית בקושטא.
4 ז'בוטינסקי, שהיה אורח הוועידה, הרצה על מצב הציונות
בטורקיה (העולם, 20 במאי [2 ביוני] 1910, עמ' 14).
5 על התנהגות ההנהלה הציונית כלפי 'ועדת העיתונות' בקושטא.
6 ראה לדוגמה מאמר התמיכה בוולפסון שנתפרסם בוסחוד,
ביטאונם של ציוני גליציה, בתום הקונגרס הציוני התשיעי (צוטט
ב 14 ,Die Welt בינואר 1910, עמ' 30).
7 הוועד המרכזי של ציוני רוסיה.
8 בעניין החלפת ההנהגה הציונית.
9 מקרב ציוני גרמניה, שבקונגרס הציוני התשיעי תמכו
בוולפסון.
10 עם אנשי האפוזיציה לוולפסון (ראה איגרת אל סוקולוב ואל פייבל [ 1910. 5. ? ] הערה 12
(12.
11 דהיינו, של ציוני רוסיה.
12 אנשי האופוזיציה.
13 נגד ההנהלה הציונית בראשות ד' וולפסון.
14 במקור: ausserordentlicher Congress
15 במקור: . A.C
16 ראה לעיל, הערה 7.
17 ישיבת חברי הוועד המרכזי של ציוני רוסיה, בהשתתפות חברי
הוועד הפועל הציוני הגדול מרוסיה (על המועד המדויק של הישיבה
ועל החלטותיה ראה איגרת אל קפלנסקי 11.6.1910 הערה 1.
.