.
אל איוואן בונין, מוסקווה
רומא, 7 בינואר 1900...רוסית
.
רומא, 7 בינואר 1900
אדוני רב החסד,
מר בונין\1 הנכבד,
היות וגילית נדיבות כה רבה והקדשת מזמנך ואת תשומת לבך לשיר
'שפלוך',\2 משירי הביכורים שלי, ואף הוספת את הערותיך, הריני
מרשה לעצמי לפנות אליך ולהעיר הערות אחדות בעניין תיקוניך.
קשה לי לכתוב אליך, שכן לא היה לי עדיין הכבוד להתוודע אליך
מקרוב. אך אל-נא תתרעם עלי בשל עזות המצח שלי.
השתמשתי בכל הוראותיך, מלבד שתיים שלא הצלחתי לעשות בהן
שימוש. על רובן אני אסיר תודה לך. הביטוי 'שמן המשחה' גרם גם
לי לבטים קשים. באשר למקום בעייתי נוסף - בית שלם - התלבטתי
הרבה כיצד לנהוג בו, ואתה הצבעת על הפיתרון הטוב ביותר -
לבטלו לגמרי. אולם במקרים אחדים לא ירדתי לסוף דעתך, או שלא
יכולתי להסכים עמך. אני חוזר ומדגיש, שהשתדלתי להכניס תיקונים
ככל שהיה לאל ידי. אך הרשה-נא לי, למען הרגעת הכבוד העצמי שלי
כ'סופר מתחיל', לחלוק עליך, ולו רק בצורה אפלטונית.
באשר לשורת שיר 'כסף סהר מסנוור', שבו הדגשת את המלה 'מסנוור',
אם נניח שהביטוי 'כסף סהר' שווה ערך לביטוי 'אור ירח'
(נאדסון:\3 '...עטור ומחושל בכסף סהר קר'), אז מבחינה מתימטית
נכון יהיה ליטול את המלה 'מסנוור' מן הביטוי 'אור ירח מסנוור'
ולהציבה בביטוי 'כסף סהר מסנוור'. האור הזה מסנוור, מכיוון
שצלליו שחורים מאוד ואין בהם כמעט גוונים של אור.
'...ופשטו על מרחביו
ערפילים - פתיתים של לובן
ועבים - חשרות חלב'.\4
זהו הבית בצורתו המתוקנת. משמעותו אינה שונה מן הגרסה הראשונית.
נדמה לי שהערפל בהרים, אם מתבוננים בו בלילה מלמטה, נראה באמת
כ'פתיתים' הנישאים באוויר, המצטופפים יחד והופכים ל'חשרות חלב'.
'יונגפראו, אייגר ונזיר'\5
הדגשת את השורה הזאת , ואיני מבין את הסיבה. אולי משום ששניים
מן השמות מופיעים בצורתם הגרמנית, ושם אחד תורגם? הבעיה היא,
שהמלה הגרמנית Monch אינה מתאימה לתעתיק הרוסי. לא יכולתי
לתרגם את כל שלושת השמות, שכן 'אייגר' לא ניתן לתרגום ובאשר
ל'יונגפראו', איש לא ינחש ש'בתולה' הוא שם של הר בשווייץ.
באשר למלה 'מאיאקום',\6 בצורת הטעמתה החריגה,\7 ז'וקובסקי\8
משתמש בה בצורה זו בבלדה 'הברון מסמאלגולם'.\9
'שלג-אופל,\10 דומני כי תצורה זו היא בהתאם לכללי המורפולוגיה
הרוסית, על פי הדגם של המלה 'זמן-ממושך'.\11
'מאמוסיה',\12 זו מלה אוקראינית הנפוצה מאוד באודסה, משום
מוצאה של 'פרייליין זינה'.\13
באשר לסירוניות -\14 יש בהן החיות גם בין עצי האשוח. ברוסיה
מצויים אפילו שני מינים של סירוניות: 'בנות הים' ו'בנות היער'
(כמו הנימפות הנחלקות לניאדות ולדריאדות).\15 בשווייץ מצויות
סירוניות יער בלבד.
דומני, כי כשאני משתמש בחרוז 'כתבה - תחת האות א' הרי זו
חריזה מלאה. שכן בשפה המדוברת נוטה הלשון הרוסית למזג מלים
נפרדות לרצף אחד. במחזה של גריבוידוב\16 אומר פאמוסוב\17
לפיוטר איליץ' ציפייתך...
איפה סקאלוזוב סרגייץ',אה?'
.
'צר היה לו, צר, אבל!...'
מחקת את סימן הקריאה, ואף על פי שמדובר בתיקון זעיר הריני
מרשה לעצמי להגן עליו. דומני שהתרגלנו כל כך לראות במלה 'אבל'
מלה בעלת משמעות בפני עצמה, שאנו מבטאים אותה עם סימן קריאה
ולא עם שלוש נקודות. זכור לי שצ'דרין\18 (ב'מעבר לגבול')
השתמש במלה 'אבל' במשמעות זו, עם סימן קריאה.
.
'אה אלי, אמצא רק אומר
'סוד שעה וסוד מקום...'
לא עלה בידי לעשות דבר עם ה'אה אלי' הזה. האם אוכל להשאירו?
אומרים הרי: 'אלי, תן לי ואעשה זאת בעצמי'.
זה הכל.
אהיה אסיר תודה לך ולמר סמירנוב\19 אם יאפשרו לי לקרוא את
'שפלוך' באחד מערבי הקריאה של 'האגודה הספרותית'.
סלח-נא על מכתבי הארוך.
בכבוד רב,
ולדימיר ז'בוטינסקי
Roma, via della Croce 34
.
.
הערות:
1 איוואן אלכסייביץ' בונין (וורונז' 1870-פאריס 1953),
סופר ומשורר. בעל פרס פושקין לספרות (1903). ב1909 נתמנה לחבר
האקדמיה הרוסית למדעים. ב1920 היגר לצרפת. היה הסופר הרוסי
הראשון שזכה בפרס נובל לספרות (1933).
2. ראה איגרת אל קורולנקו 9.9.1899 הערה 12
3 סמיון יעקובלביץ' נאדסון (פטרבורג 1887-1866), משורר.
4 בתרגום זה של קטעי השיר 'שפלוך' נעזרנו בתרגומו של חנניה
רייכמן, אבל קטעי השיר המצוטטים במכתב זה אינם זהים עם הגרסה
שתורגמה על ידי רייכמן.
5 שמות פסגות הרים בשווייץ.
6 מגדלור.
7 במלעיל.
8 ואסילי אנדרייביץ' ז'וקובסקי (1852-1783), משורר ומתרגם.
9 גיבור הבלדה 'The Eve of Saint John' מאת וולטר סקוט,
שתורגמה בידי ז'וקובסקי בשם 'טירת סמאלגולם'.
10 מלה זו, המורכבת משתי מלים, אינה שגורה בלשון הרוסית,
אולם ז'בוטינסקי יצר אותה על פי הדגם שמובא להלן (ראה הערה
(11.
11 מלה זו המורכבת מן המלים 'זמן' ו'ארוך' שגורה בלשון הרוסית.
12 אמא'לה.
13 העלמה ( (Fraulein זינה.
14 בריות אגדתיות בדמות אשה מחצי גופן ולמטה, ועוף מחצי גופן
ולמעלה, המושכות אחריהן בקול זמרתן נוסעים באוניות
וממיתות אותם.
15 על פי המיתולוגיה היוונית, נימפות של מעיינות ונהרות ונימפות
העצים והיערות.
16 אלכסנדר סרגייביץ' גריבוידוב (מוסקווה 1795-טהראן 1829),
סופר ודיפלומט.
17 מגיבורי המחזה מכאוב מדעת. (ברוסית: .(Gore ot Uma המחזה
תורגם לעברית בידי עמנואל הרוסי (בשכפול).
18 פסידונים של הסופר והסאטיריקון מיכאיל אפגראפוביץ'
סאלטיקוב (1889-1826).
19 בשנים ההן היו סופרים אחדים בשם זה, ולא נתחוור לאיזה
מהם הכוונה.
.
.