.
אל דניאל פאסמאניק, ז'נווה
קושטא, 16 בספטמבר 1909...רוסית
.
קונסטנטינופול, 16 בספטמבר 1909
ד' ס' היקר,
אני בכלל איני מסכים עמך. אין להשוות את טורקיה לארצות
אחרות. חוקי טורקיה חלים גם על ארץ ישראל. אם תהיה כאן
ריאקציה או התעתמנות,\1 זה לא יהיה בבחינת מכה צדדית, כמו
ברוסיה או באוסטריה, אלא פגיעה ישירה בלב. אני מניח, כפי
שידוע לך, כי ההשפעה על מדיניות במדינה כלשהי, אפילו ברוסיה,
תיחשב עבורנו הצלחה עקיפה של הציונות. אך כאן - לא יהיה זה
בעקיפין, אלא במישרין ובאופן בלתי אמצעי. האם המאבק על ביטול
העושר,\2 על הכרה במעמד משפטי, ועל שוויון השפות בטורקיה, הוא
דבר זר וחריג עבור הציונים! מכאן נובע, לפי דעתי, אופייה של
העיתונות שלנו בטורקיה. דרוש לנו, בין השאר, גם ביטאון
'כללי', שיעניין את הכל. יש לכתוב בו גם על הטורקים וגם על
הארמנים.
אני מסכים, בכורח הנסיבות,\3 להתבדלות הקיצונית ביותר בגולה,
ואינני מתכחש, בכורח הנסיבות, לנוסחה שלי: 'נפנה את הגב
לגולה'. אך בטורקיה אסור להיות קיצוניים. כאן יש צורך
במדיניות מעשית. טורקיה היא עבורנו כמו אוסטריה עבור הצ'כים.
גם הם ניהלו את מדיניותם, בחמש עשרה השנים הראשונות, יותר
בווינה מאשר בפראג.
על יסוד כל האמור לעיל מצפה אני, שבכל זאת תמיר את הרוגז
בחסד ותכתוב גם ב'רווי'. אני מעריך מאוד את עבודתך הגדולה\4
ואני מברך אותך על כך מראש. אולם, בכל זאת אבקשך מאוד לעבוד
מעט בשביל האיסלם. הוא בעצם מאוד מרוסן, נאיבי, בלתי מלומד,
מטה אוזן ברצון ולומד. אם כי כמובן קשה-תפיסה בביצוע עצות.
עוד תהיה לנו עמו עבודה רבה, ואתה לא תיטוש אותנו מבלי לעזור.
תודה על הסכמתך לעבוד באורור. היום אבקש שישלחו לך את כל
הגליונות, החל בגיליון הראשון. עיתון זה יהיה כולו שלנו. גם
הקורייה ד'אוריינט עומד לשירותך. הרשה לנו רק לקבוע איזה
מאמר ממאמריך מתאים לקורייה, איזה מהם לאורור ואיזה - לעיתון
היהודי-ספאניולי (איל ז'ודייו).\5
אני מחבק אותך בחוזקה ואבקשך לא לשכוח.
שלך, ול' ז'
.
.
הערות:
1 כפיית התרבות והלאומיות העות'מאנית על קבוצות המיעוטים
האתניים בטורקיה. מגמה זו גברה לאחר מהפכת 'הטורקים הצעירים'.
2 מס על היבול החקלאי.
3 במקור בגרמנית, פעמיים במשפט זה: unter Umstanden
4 הכוונה לספרו של ד' פאסמאניק 1911 Seele Israels, Koln
Die
5 במקור: ) El Judio היהודי), עיתון ציוני בלאדינו שיצא לאור
בשנים 1925-1909 בקושטא ובשנים 1931-1926 בווארנה ובסופיה. עד
שנת 1919 הופיע שלוש פעמים בשבוע ואחר כך היה לשבועון.
.
.