.
אל דניאל פאסמאניק, ז'נווה
פרינקיפו, 1 בספטמבר 1909...רוסית
.
פרינקיפו,\1 1 בספטמבר 1909
ד' ס'\2 היקר,
במקרים כאלה אומרים: ראו לאן גלגל אותנו האלוהים! באומרי זאת
אני מצטער שלא זימן אותנו יחד. אני מחבק אותך ממרחקים ועובר
לעיקרו של העניין.
מסרו לי את מאמרך עבור קורייה ד'אוריינט\3 אשר שימח אותי.
הצלחת לתפוס היטב את רוח המקום. אולם בעצם יש לוותר על
אפולוגטיקה. דרך זו אינה משכנעת ביותר. אנו נסיר את החשדנות
ביתר קלות, אם נציג את התוכניות שלנו בעניין התרבות
וההתיישבות (אם יש כאלה...) בפשטות וללא משוא פנים.\4 את
מאמרך נפרסם בבוא העת, עתה אין הזמן מתאים. הוא עלול ליפול אל
תוך חלל ריק. בקרוב ייפתח נגדנו מסע גלוי על ידי אחד המקטרגים
המכובדים מבני המקום, ואז יגיע תורו של מאמרך.
בעצם, אנו מצפים למשהו אחר ממך. נזדקק למאמרים בשפה קלה, אך
רציניים, עבור אורור\5 בנושאי ההגירה היהודית, ההתיישבות, צרת
היהודים,\6 המדיניות הלאומית ברוסיה וגליציה וכו'. המספרים
והעובדות - כשאין לאף אחד אפילו גישה ומפתח אל התיבה שבה הם
טמונים - עושים כאן רושם מהמם. בדרך זו ננצח.\7 על כן,\8
היחלץ לעזרתנו! בינתיים לא נשלם עבור זה, אך אין זה הכל.
בקרוב יתחיל להופיע 'רווי',\9 שבועון בעל אופי כלל-עות'מאני,
ובו מאמרים על הבעיות הכספיות והכלכליות של טורקיה, על תרבותם
של הטורקים ושל עמים אחרים מבני המקום, על השאלה הבלקנית
וכדומה. יושם בו הרבה יותר דגש על המדע (מדע פופולרי) מאשר על
הפוליטיקה. ומן הנושאים הפוליטיים, תוצג בזהירות רבה שאלת
הלאומים,\10 תינקט עמדה שלילית בנושא האוטונומיה
הטריטוריאלית ויש להיזהר מאהדה לשפרינגר.\11 באשר לציונות
ויהדות, בתחילה יהיו מעט מאוד.\12 ברשימת המשתתפים, שמות
חשובים ביותר מבני המקום וגם שמות אירופיים חשובים מאוד. השפה
היא צרפתית. היה רצוי מאוד שתדחה לזמן מאוחר יותר את הנושאים
היהודיים ותתמסר לכלכלת המזרח הקרוב (או לאשראי חקלאי
באיטליה, ברוסיה והיכן שתרצה וכו'), או לבעיית ההון הזר
ותפקידו, או אפילו לתועלת ההתיישבות הפנימית, מבלי להתייחס
בינתיים ליהודים. ושוב אני אומר: עובדות, מספרים, ציטוטים, הם
הדבר החשוב ביותר. כאן אצלנו, זה מתאים עתה להפליא. המלל נמאס
ואין ידע. לך יש. ומה שחסר לך בנושא זה, בוודאי תשאב חיש מהר
הודות לכשרונך לחפש, למצוא מקורות ולהגיע להכללה מן הנתונים.
אבקשך מאוד לשתף פעולה. וכמו כן אבקש מאוד לעבד היטב את
המאמרים. עבור זה נשלם החל מאוקטובר. תודיע לי את שמות
הנושאים שבהם תבחר ופנה לספרייה!
אני מצפה לתשובתך. כתובתי: קונסטנטינופול, Anglo-Levantine
13\.Banking Co. V. Jabotinsky
דרישת שלום לרעייתך ולבתך.
שלך, ול' ז'
.
.
הערות:
1 אי בים השיש, בקרבת קושטא.
2 דניאל סמואילוביץ'.
יומון בצרפתית שיצא לאור בקושטא. ,Le Courrier d'Orient 3
על פי ההסכם בין הציונים (וולפסון והוכברג) לבין בעלי העיתון
(אבוזיא טופיק וג'לאל נורי ביי), נקט העיתון עמדה אוהדת כלפי
הציונות, תמורת תמיכה כספית. עורכו הרשמי היה ג'לאל נורי ביי
אך ז'בוטינסקי היה מעורב באופן פעיל בעבודת המערכת. מראשית
שנת 1910 גברה השפעת 'ועדת העיתונות' בעיתון, שמו הוסב ל Turc
הטורקי הצעיר) וז'בוטינסקי נתמנה לעורכו הראשי (ראה ) Le Jeune
איגרת אל וולפסון 4.1.1910).
4 במקור בגרמנית: ganz unbefangen
שבועון בשפה הצרפתית שיצא לאור בקושטא בשנים ,L'Aurore 5
1920-1909 (מ1941-1924 בקהיר). מייסדו ועורכו היה לוסיין
שיוטו ( .(Sciuto Lucien השבועון נקט עמדה פרו-ציונית מובהקת.
6 במקור בגרמנית: Judennot
7 במקור ברומית: in hoc vincemus
8 במקור ברומית: ergo
9 במקור בצרפתית: - revue כתב-עת. התוכנית לא יצאה אל
הפועל. במקום זה רכשה 'ועדת העיתונות' את היומון קורייה
ד'אוריינט (ראה לעיל, הערה 3).
10 במקור בגרמנית: Nationalitatenfrage
11 רודולף שפרינגר, פסידונים של קרל רנר (1950-1870),
מדינאי אוסטרי. בשנת 1907 נבחר לרייכסראט כנציג המפלגה
הסוציאל-דמוקרטית. לאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן כראש הממשלה
הראשון של הרפובליקה האוסטרית. באפריל 1945 עמד בראש הממשלה
הזמנית של אוסטריה ומדצמבר 1945 עד 1950 היה נשיא אוסטריה.
הוא דגל בהענקת אוטונומיה תרבותית ללאומים השונים באימפריה
האוסטרית ופרסם חיבורים אחדים בנושא הלאומיות.
12 יהיו מאמרים מעטים.
13 חברת-בת של 'אוצר התיישבות היהודים'. נוסדה בקושטא בסתיו
1907 בשותפות עם האחים מיטראני מקושטא.
.
.