.
אל יצחק גרינבוים, וילנה\1
קושטא, 1 בספטמבר 2\1909...עברית
.
קושטא,\3 א' ספטמבר
ידידי,
את המצב הכללי תדע - עד כמה שגם אני יודע אותו - ממכתבי
לצ"ק.\4 חוץ מזה אין לי עובדות שאספר, הכל שקט ובלי צבע בחיי.
אולי ישתנה בהתחיל פה המלחמה הגדולה, שתערוך נגדנו האלינסה.\5
רגיל ואוהב למלחמה כשהנני, אשמח בלבבי לפרספקטיבה זו, אף על
פי ששכלי היה שמח ביותר להתפתחות השלום, ואעפ"י שכחותינו
אינן רבות ואולי אינן כלום. יש לנו אמנם מספר הגון של
עתונים,\6 שכמהו מעולם לא היה לנו בשום ארץ אחרת, אבל אין מי
שיכתב. או ימצאו מאליהם בשעת הצורך? אני מקוה ומאמין - הלא
אתה יודע כי חולה אני במחלת אופטימיזמוס שאין לו תרופה.
בנוגע לבואך הנה, לא אוכל לתת לך היום שום עצה, לא בעד ולא
כנגד. מצד אחד, החוש הפוליטי וכשרון האיניציאטיבה\7 שלך עד
כמה היו מועילים לנו פה. מהצד השני, יש לך טמפרמנט חריף יותר
מדי, ואין לך אותו הכשרון, שבלעדו אי אפשר לצעוד אף צעד בעיר
זו - כשרון החנפה והדיפלומטיה. פומידורך שמך,\8 בעל מטרות
רדיקליות הנך, קצוני בלי פשרה - ופה צריך לא רק להחריש כי אם
לשכוח כלל וכלל את המטרות, את היותר תמימות אפילו, ולדאג אך
ורק באותה מדרגת הסולם שאנחנו עומדים לפניה היום. המוכשר אתה
לכל אלה? גם אני לכל כך,\9 אבל לכל הפחות לחנף ידעתי. התרצה
להתלמד גם אתה? חשוב להחליט. עצה אחת אתן לך בכל תוקף: למוד
צרפתית בכל כוחות חריצותך, לא רק לדבר בנקל ובלי שגיעות,\10
כי אם לכתוב כיאות גם כן. לאיש בלי צרפתית אין שום ערך. זאת
צרתי שגם אני אינני פה אלא חצי של איש. אבל כל אלה עניני
עתיד. היום עברת לצ"ק והרבה אקוה ממך.
עד הקונגרס\11 לא תספיק בודאי ליצור דבר מה של חדש. אבל
השתדל-נא לכל הפחות, שיכינו פרוגרמה לעבודת השנות הבאות. ארץ
ישראל לבדה לא תמלא את הציוניות אף בימים יותר טובים מזמננו
זה. דרך הפוליטיקה סגורה לפנינו ברוסיה. אינני רואה מקלט
בעדנו, אלא באלה העסקים הקטנים, שכל כך היינו מבזיהם
בהלסינגפורס\12 - חדרים, בתי ספר, חברות גמנסטיקה ( 13\(cis
ובראשית הכל עברית, עברית ועוד הפעם עברית. כמדומני יש בך קצת
חסידות לזרגון.\14 לא נתוכח בזה במכתב פרטי, רק דבר אחד תדע
לך: אם יבואו ויספרו לפה, כי המלה הראשונה על דגל יהודי
רוסיה איננה 'עברית', מכשל\15 חדש, היותר נורא מכל האחרים,
יבנה פה בדרכנו. ועוד אגיד לך, כי מכל מה שראיתי ושמעתי
ברוסיה בעת בקורי האחרון,\16 רושם מוחלט נשאר לי, שאם יש
דבר אשר יוכל לקבץ עליו את שרידי ההתלהבות, זהו השפה העברית,
ואין שני. אבל לא לדבר צריך כמנהגנו אלא לפעול, למצא כסף
ואנשים, להחיות את האגודות המקומיות. בשם תעודה זו - ליסד
ולתמך בחדרים מתוקנים, ממש כבימי הצאר גורוך,\17 להתחיל מחדש
את התנועה, לכבוש 'חברת מפיצי השכלה' וכדומה. צר לי עליך ועל
כלנו אם תצחקו, אתה וחברינו, לאמרי האלה.
אחכה לתשובתך בכליון עינים. מאד ומאד חפץ אני להחליף אתך
מכתבים לפעמים קרובות, לדעת את תכניותיך ולספר לך את שלי.
שלום רב לרעיתך ולילדיך. כשתראה את בתו הגדולה של יצחק
גולדברג, אמור לה כי ציויתי לך להתקרב אליה, כי אוהב אני את
שניכם וצר לי שאינכם אתי. ומי יתן שאדע לכל הפחות, כי הייתם
לרעים ותזכרוני לפעמים בשיחות הערב.
שלך, ו' ז'
.
.
הערות:
1 בשנים 1910-1908 גר י' גרינבוים בווילנה וכיהן כמזכיר
כללי של המרכז הציוני ברוסיה.
2 השנה נקבעה על פי ההקשר הענייני.
3 ז'בוטינסקי הגיע לקושטא בקיץ 1908, זמן קצר לאחר מהפכת
'הטורקים הצעירים', ככתב העיתון בירז'ווייה ויידומוסטי.
בסתיו ביקר בארץ ישראל ובדצמבר שב לקושטא למספר שבועות.
בראשית ינואר 1909 נסע לרוסיה ושהה שם קרוב לחצי שנה. ביוני
1909 חזר לקושטא ובראשית אוגוסט נתמנה לחבר 'ועדת העיתונות'
של ההסתדרות הציונית בקושטא, לצדם של יעקובסון והוכברג (ראה
פרוטוקול ישיבת הייסוד של 'ועדת העיתונות', קושטא, 2 באוגוסט
1909, אצ"מ, 2/15 .(Z
4 לצנטראל קומיטה, הוא הוועד המרכזי של ציוני רוסיה.
המכתב לא נמצא.
5 ה'אליאנס', היא חברת 'כל ישראל חברים' ( Israelite
.(Universelle Alliance
6 בישיבת הייסוד של 'ועדת העיתונות' בקושטא (בהשתתפות ד'
וולפסון, נ' סוקולוב, י' רוזוב, מ' אוסישקין, ז' ז'בוטינסקי
וו' יעקובסון) נתקבלו ההחלטות הבאות בעניין קידום ההסברה
הציונית בטורקיה באמצעות העיתונות: א) הוצאה לאור של שבועון
d'Orient בשפה הצרפתית; ב) השתתפות בעיתון הצרפתי (revue)
ג) תמיכה ;Efkiar Tasvir-i ובעיתון בשפה הטורקית Courrier
בכתב-עת עברי או הוצאה לאור של מוסף עברי. ד) תמיכה
ב .L'Aurore ה) תמיכה ב ) dahittI עיתון בשפה הטורקית). ו) תמיכה
באיל טיימפו (עיתון בשפת לאדינו). ז) תמיכה בכתב-עת עברי
בסאלוניקי. ח) תמיכה ב Le Journal de Salonique
7 כשרון היוזמה.
8 כלומר, לפי הטמפרמנט שלך, מן הראוי היה כי שמך יהיה
'פומידורך' (פומידור ברוסית: עגבניה), כיאה לאדם הנוטה להאדים
מכעס (ולא גרינבוים, שפירושו עץ ירוק).
9 לא כל כך.
10 כך במקור.
11 הקונגרס הציוני התשיעי (האמבורג, 30-26 בדצמבר 1909).
12 בוועידת הלסינגפורס.
13 כלומר, ארגוני התעמלות וספורט. המלה ) cis כך) במקור.
14 חיבה ליידיש.
15 מכשול.
16 ראה לעיל, הערה 3.
17 במקור באותיות קיריליות. גורוך, ביטוי עממי רוסי שמשמעו:
בימי קדם.
.
.