.
אל מנחם אוסישקין,\1 אודסה
וינה, 9 במאי 1908...עברית
.
וינה, ט' מי תתק"ח\2
יקירי,
החלטתי למשוך\3 את חליפת המכתבים שבינינו בשפת עבר. אקדים רק
בקשה אחת: מסגנוני, ובכלל מלשוני במכתבים האלה, אל-נא תדון
שגם במאמרי הבאים אכתוב עברי\4 גרוע כל כך. את מכתבי כותב
אני בחפזון רב, גם הבטחתי לעצמי, שבכתבי אותם לא אשתמש אף פעם
אחת במלון או בספר הדקדוק. אבל כשאמצא בלבי את החוצפה הנחוצה
כדי לחבר מאמר מקורי בעד השלח, אזי יתפלא כל העולם על סגנוני
היפה (יען כי אם לא אספיק לזה אנכי, הלא יספיק בודאי ביאליק
בתור עורך).\5
שבתי הנה מננסי\6 לפני ד' ימים. כשלשה שבועות שהיתי אצל
רעיתי. שם קבלתי את מכתבך וספרתי לאשתי את מה שכתבת על דבר
פחדה לפניך. היה-נא בטוח כי בשובה לאודיסה לא תפחוד מפני מי
שהוא, כי התרגלה היא כבר לנשוא\7 בסבלנות את שם הכלמה
'אשת-איש'. וכשתדבר עם אחרים עלי, מבטאה בפה מלא 8\.mon mari
רק פעם אחת בטיל שנינו חוץ לעיר, נפגשנו עם אחד הפרופסורים
שלה, וכשהוא שאל מי אני, ענתה כי אחיה אנכי. כמובן, לא יכלתי
להכחישה מפחד שלא ידמה הפרופסור, כי באמת אינני אחיה, אבל שגם
אין אני בעלה, כי אם איזה דבר שלישי...
בוילנה כנראה לא היית. מדוע? - הכבר היית בקושתא? אבקשך מאד
לספר לי ע"ד\9 נסיעתך את כל אשר מותר לי לדעת, בתנאי
שתיקת-מות מצדי. מה שנוגע לנסיעתי שלי, עוד אינני יודע אם,
מתי ולאן אסע. סובורין מאן את הצעתי.\10 לע"ע\11 עוד לא
נגמר משא ומתן ביני ובין הרוסקויה סלובו\12 דמוסקוה, ומקוה
אני שאולי יעלה בידי לנסוע בתוגרמה\13 אירופאית ואסיטית\14
על חשבונו של עתון זה, בשביל לחקר את התנועות העממיות
שבמלוכה.\15 כמובן, אודיעך ולא אסע לפני שאקבל מאתך הוראות
מדויקות, כתבות וכד'. איך דעתך, האם אכתוב או לא אכתוב
לולפסון,\16 שהנני נוסע שמה ומבקש ממנו, בתור מנהיג,
אינסטרוקציונות?\17 מאד הייתי מתענין בשאלה מה היה משיב
למכתב כזה.
אחר מנוחה קטנה, מכין אנכי עכשו אטקה\18 חדשה נגד מבצר
הנובוסטי,\19 לפעם זה אטקה מחלטת. גם במיסלי
הפטרבורגיים\20 אדפיס במשך החדש הבא מאמרים 'ברטוריים'\21
אחדים, כי קצה נפשי בשקט ושלום ולבי שואף קרב.
פה אינני רואה איש, אינני מבקר את האספות, זמני מקדש
לשלחני\22 ולבית הספרים. גם בננסי לא הסכמתי לקרוא הרצאה,
אע"פ שהיתה בין המדיחים אותי גם רעיתי. אבל אפשר, שבחדש יוני
אסע למברגה לאספת פועלי-ציון,\23 ואשתמש במקרה זה כדי לכבד
את הקהל הגליציאי בדרשתי הראשונה בזרגונית.\24 אפשר שאתוכח
עם פועלי-ציון בדבר הפוליטיקה שלהם גם בא"י גם במדינה, און
וואס ביי מיר אויף"ם הארץ וועל איך אויסגיסען אלץ אויף זייער
קאפ.\25
הקראת את מאמרי הזרגוני בידישעס פאלק?\26 מוצא אנוכי, כי
הגריע\27 יפה את לשוני שהיה לפי דעתי מלא לח\28 ברדיצובי,
כשלמדתי\29 מפי אמא.
אבל יש שפה אחת, שאינה נבראת בעדי, ואני לא נבראתי בעדה,
וריב עולם בין שנינו. והיא השפה הגרמנית, ימח שמה ושם יוצרה
ושם כל המדברים בה. יותר אני לומדה ויותר קורא בה, ופחות אני
מוכשר להשתמש בה בשיחה. אולי בענינים גבוהים, מבמת הקונגרס,
אוכל לדבר אשכנזית\30 מבלי להשחיק את השומעים. אבל כשצריך
להכנס החנות ולקנות מעט בשר חזיר, אז הנני האיש היותר אומלל
שבכל עמנו הנבחר.
די להג\31 כזה. כתב-נא לי מה נשמע בעניני הקהלה האודיסאית
והעודן טובות התיחסותיך\32 עם הגבירים שלנו כשהיו? אודה לך,
כי אע"פ שמתבוללים הם, אבכרם כפלי-כפלים על שאר
המסכילים\33 היהודים האודיסאים, שאינם משפילים את גאונם\34
אף להיות מתבוללים, כי אם באופן היותר פשוט והיותר ציני, לא
ידאגו כלל בעניני היהדות. אפשר שבאטקה\35 הבאה נגד הנובוסטי
אכבד באמרי-חניפה\36 את מהגלית\37 הזקן. ואפשר שלא אכבדו,
יען כי יש פסוק\38 עממי איטלקי המתורגם כך: אל תערה ראשך
ברחוב לפני כסיל פן יתגאה.
מדוע לא כתבת לי אם תצא לאור התחיה? שמחתי מאד בקראי את
הבשורה, שיהיה בא"י טכניקון עברי.\39 אבל פוחד אנכי, כי ירבו
יותר מדי ביה"ס המציעים העליונים\40 בא"י ויהיו לאמצע\41
הגירה לבני איכרינו. גם הגימנסיון\42 קרוב הוא יותר מדי
למושבות, ומי יודע אם לא הקיצה השפעתו כבר בלבות אכרינו את
השאיפה למעלה, לעלות במדרגות הסלם החברתי. ובא"י כעת, אחת היא
'למעלה' ו'החוצה'. זו שגיעתנו\43 הישנה, מהרנו ליסד גמנסיון,
מפני שחפצנו להמשיך\44 לארץ את המשפחות המסכילות,\45 ושכחנו
כי אכר אחד שנתערה נכבד הוא מעשרת מסכילים.\46 מה דעתך בזה?
שלום וברכת ציון לך ולבני ביתך.
שלך, ו' זבוטינסקי\47
.
.
הערות:
.
1 לא צויין שם הנמען. ואולם תוכנו של המכתב מעיד שנכתב
למנחם אוסישקין.
2 בגימטריה 908, דהיינו 1908.
3 להמשיך.
4 דהיינו, עברית.
5 ביאליק שימש באותה תקופה עורך המדור לספרות בהשלח.
6 ראה איגרת אל אוסישקין 8.4.1908 הערה 10.
7 כלומר: לשאת.
8 צרפתית: בעלי.
9 על דבר.
10 אלכסיי סובורין, עורך רוס, עמו ניהל ז'בוטינסקי משא ומתן
בעניין נסיעה לטורקיה ככתב העיתון (ראה איגרת אל אוסישקין 8.4.1908).
בסופו של דבר נסע ז'בוטינסקי לטורקיה בקיץ 1908, מטעם העיתון
בירז'וויה ויידומוסטי (ראה מכתבו של יעקובסון אל וולפסון מ14
בספטמבר 1908, אצ"מ, 2/7 .(Z
11 לעת עתה.
12 יומון שיצא לאור במוסקבה בשנים 1917-1895.
13 דהיינו, לטורקיה.
14 דהיינו, לטורקיה האירופית והאסיאתית.
15 בממלכה העות'מאנית.
16 דוד וולפסון, נשיא ההסתדרות הציונית (ראה להלן, איגרת
67, הערה 1).
17 הוראות.
18 התקפה.
19 דהיינו, כדי שיאפשרו לו לשוב ולכתוב בעיתון אודסקייה
נובוסטי.
20 לא נתחוור לאלו עיתונים התכוון.
21 כלומר, מאמרים בעלי אופי פרובוקטיבי. ,brette בצרפתית,
חרב המיועדת לדו-קרב.
22 לשולחן העבודה.
23 אסיפת 'פועלי ציון' באוסטריה, שנתקיימה בלמברג (לבוב)
בימים 7-5 ביוני 1908.
24 כלומר, ביידיש.
25 יידיש: וכל אשר בלבי אשפוך על ראשיהם.
26 הכוונה למאמרו 'קונסט אהן קונצען', שהופיע בדאס יודישע
פאלק, 30 במארס [12 באפריל] 1908, עמ' 12-11. שבועון זה יצא
לאור בווילנה בשנים 1908-1906, בתחילה בעריכת יוסף לוריא ואחר
כך בעריכת לייב יפה. הופעתו חודשה בווארשה ב1914, לתקופה של
כשלושה חודשים בלבד.
27 קלקל.
28 עסיסיות.
29 כפי שלמדתי.
30 גרמנית.
31 די בפטפוט זה.
32 יחסיך.
33 המשכילים.
34 את גאוותם.
35 בהתקפה.
36 בדברי חנופה.
37 מרגלית. כפי הנראה מנשה מרגלית (1912-1837), עורך-דין,
ידידו של ליאון פינסקר ומתומכי תנועת 'חיבת ציון', שהיה פעיל
ב'חברת מפיצי ההשכלה'. בערוב ימיו נמנה עם מתנגדי הציונות.
38 מימרה.
39 הכוונה לידיעה על תרומת יורשי קלונימוס זאב ויסוצקי
להקמת בית ספר גבוה לטכנולוגיה בארץ.
40 הכוונה לבתי ספר תיכוניים וגבוהים.
41 לאמצעי.
42 גימנסיה הרצליה, שנוסדה ביפו בשנת תרס"ו.
43 כך במקור.
44 למשוך.
45 המשכילות.
46 משכילים.
47 ראה איגרת אל אוסישקין 8.7.1906. הערה 30
.
.