.
אל מנחם אוסישקין, יקאטרינוסלאב
וילנה, 26 באפריל 1906...רוסית
.
וילנה, 13 באפריל 1906
מ' מ' היקר,
אנא, קרא זאת וענה לי מייד:
1. הוועידה באודסה\1 אינה אפשרית גם לאחר שיבוטל מצב
החירום,\2 ומי יודע מתי יבוטל?
2. גם ועידה בקייב אינה אפשרית.
3. ובכלל - ועידה בלי רשיון אינה אפשרית. יהיה צורך לעבוד לא
4-3 ימים, כי אם כ10 ימים.
4. אי-אפשר גם בלי ועידה.
5. לכן החלטנו לכנס, מטעם יברייסקאיה ז'יזן, גלוס
ז'ידובסקי,\3 וקדימה,\4 התייעצות פרטית\5 של פעילים ציוניים,
70-60 איש לפי הזמנות, כדי לקבל החלטה מוקדמת בשאלות הבאות:
1) מצענו המדיני והלאומי ברוסיה.
2) פעולתנו בעתיד הקרוב: א) בזירה המדינית הכללית. ב) בקרב
יהדות רוסיה.
3) הפעילות הקרובה בארץ ישראל.
4) ההתייחסות לרעיון הציוני.
5) נושא הארגון.
6) שונות.
6. החלטתם הנחרצת של המורשים\6 לקיים ללא דחיות ועידה סדירה,
היא הגורם היחיד אשר עשוי להניע אותנו להסתלק מתוכניתנו.\7 אם
אתה באודסה תשתכנע, כי הדבר אפשרי בוודאות כבר במאי, שלח מברק
אל יברייסקאיה ז'יזן. אז נבטל את ההזמנות. כדי לא לאבד זמן,
ניגש מייד למשלוח ההזמנות לוועידה, שצריכה להיערך לכל המאוחר
בראשית מאי, בפינלנד מן הסתם.
7. אנא, כתוב לי תיכף ומייד את דעתך האישית בעניין זה, וכן
אם תסכים להרצות על אחד מן הנושאים הללו. אך עלי להתרות בך,
כי אם הוועידה לא תתכנס בוודאות כבר במאי, לא נוותר בשום פנים
על ההתייעצות, כי הארגון ממש מתפרק, הזמן חולף, ההשפעה פוחתת,
ארץ ישראל נשמטת, ובכלל - המצב הוא בכי רע.
8. הדריכנו את מי להזמין. אצפה לתשובתך. המען שלי - וילנה,
אצל י"ל גולדברג.
ברכות לבני ביתך.
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 הוועידה השלישית של ציוני רוסיה, שהיתה אמורה להתכנס
באודסה לא יאוחר מאמצע אפריל 1906.
2 היה בתוקף באודסה, מאז מהפכת אוקטובר 1905.
הקול היהודי), השבועון הציוני הראשון ) Glos Zydowski 3
בשפה הפולנית. יצא לאור בווארשה מינואר ועד אוגוסט 1906. עם
סגירתו בפקודת צנזורה, הופיע במקומו השבועון Zycie Zydowskie
(החיים היהודיים).
4 דו-ירחון ציוני בשפה הרוסית, שיצא לאור באודסה מינואר ועד
סוף ספטמבר 1906. הופיעו בסך הכול 12 חוברות. עורכיו היו
מיכאל אלייניקוב ויוסף ספיר. העיתון הקדיש מקום רב לנושאים
הקשורים ב'עבודה המעשית' בארץ ישראל.
5 ראה איגרת אל אוסישקין
הערה 7.
6 ראשי התנועה הציונית ברוסיה, הממונים על המחוזות.
7 לקיים 'התייעצות פרטית' של נציגי העיתונים הציוניים (ראה
לעיל, סעיף 5).
.
.