"היום אסע לוורשה... בינתיים ההצלחה עצומה. בלודז' אפילו קבעו לי הרצאה שנייה, יומיים אחרי ההרצאה הראשונה שזכתה לאולם מלא – 2000 איש. בסוסנוביץ, שהיא עיר קטנה יותר, האולם גם כן היה מלא. בתחנת הרכבת היו המון אנשים ושרר אי סדר נורא. נדמה לי, שמרוצים ממני. ראה שאצא נשכר הן מבחינה כספית והן מבחינה פוליטית. גם הפולנים התנהגו כשורה. ביטאונו של דמובסקי "דווה גרושה", שחשדתי בו כי יסית, פרסם מאמר ובו דברי שבח ("לו הייתי יהודי הייתי הולך אחרי ז'בוטינסקי") יש דבר מה בלתי נעים - אני חש בו כבר מזמן ועתה אני מתחיל להיבהל מפניו... מתחילים להפוך אותי למיתוס: "האיש ההוא אשר"... מייחסים לי דברים שאפילו באופן עקיף לא עשיתי – מסתבר שאני הוא אשר כתב את "יורי מילוסלאווסקי'". אין מועילים לא הגוף השמן שלי ולא הקרחת. בוורשה, שלבי המדרגות המובילות אל הבימה היו גבוהים, ומחשש פן אפגע ברגלי הושטתי ידי לחניך הצופים, שהעלני כמו שק. אבל בעיתון נתפרסם, שעליתי על הבמה בצעדים צבאיים נמרצים וכו'."

***

ז'בוטינסקי זכה לאהדה רבה בקרב הציבור היהודי בפולין ובני נוער רבים ביקשו להצטרף לתנועתו. בית"ר פולין נוסדה ב-1927 מאיחוד של קבוצות נוער אידיאליסטיות כמו "השחר", "מנורה", "ברית השומר" וכו', שטרומפלדור היה סמלן ותורת ז'בוטינסקי הייתה דרכן. בשנות ה-30 היו חברים בתנועה בפולין כ-35,000 – 40,000 חברים. חלק מחברי התנועה עלה ארצה אך הרוב הושמד בשואה ועמו רוב מסמכי התנועה.
במשך השנים דאג ארכיון מכון ז'בוטינסקי לאסוף את המעט שנותר ולשמרו עבור הציבור הרחב. בימים אלו נסרקו המסמכים והם נגישים באתר האינטרנט של המכון:

בתמונות: חברי הסתדרות "השחר" בווילנה; קטע מזיכרונותיו של דב קטשרגינסקי, אחד ממפקדי הסתדרות "השחר" בווילנה, שהפכה להיות חלק מתנועת בית"ר. רוב חברי ההסתדרות, ביניהם קטשרגינסקי, הגיעו משורות "השומר הצעיר".