ממעמקי הארכיון

ממעמקי הארכיון
==============

ילד של אמא

אמא מספרת בצער רב,
למאיר בנה יש לב זהב
צעיר תמים ללא רבב!

מאיר הוא סטודנט מוכשר,
בחור כל כך ישר...
ככה סתם ביום בהיר
הפך הוא לאסיר צעיר.

הוא ידע כי זה לא בסדר,
להושיט עזרה לחבר האצ"ל,
אבל מאיר הוא פשוט אביר,
בעל מצפון כביר.

למה זה לא בסדר?
שמאיר סייע לשותפו לחדר,
אפילו שלא שמר על הסדר
וחשב שפיצוץ הבולשת זה פשוט בסדר...

למעשה, את ה"שותף" הצעיר
מאיר כלל לא הכיר,
עכשיו הוא סטודנט בתנאי עציר.

אך מאיר הוא בחור נדיר,
עוד יהפוך לשופט בכיר -
הצליח להשכיל גם "באוניברסיטת גילגיל"
והפך למשפטן יוצא מן הרגיל!

+כתבה מירי יהלום+

=========================

כמעט חודשיים לאחר לכתו של שופט בית המשפט העליון מאיר שמגר (שטרנברג), שהיה בצעירותו פעיל באצ"ל ואחד מחבריו שהוגלו על ידי הבריטים למחנות המעצר באפריקה. שמגר נעצר כאשר העניק סיוע רפואי לחברו יהודה נאות, שנפצע במהלך פעולת פיצוץ מטה הבולשת במגרש הרוסים שעליה פיקד. הוא העביר את נאות הפצוע לרופא – שם נעצרו עם לאה אשכנזי, חברה נוספת שסייעה במשימת ההצלה.
שמגר המשיך את לימודיו במחנות המעצר באפריקה וסיימם במדינת ישראל. בין היתר כיהן כפרקליט הצבאי הראשי, כיועץ המשפטי לממשלה וכנשיא בית המשפט העליון.
לזכרו אנו מפרסמים את המכתב ששלחה אמו דינה שטרנברג ליוסף בנטואיץ', סגן ראש מחלקת החינוך של ממשלת המנדט הבריטי בפלשתינה כדי שיסייע לה לשחרר את בנה:

======

דינה שטרנברג
(אמא של מאיר שטרנברג)
אבן גבירול 4, תל אביב

8.7.1945

---

לכבוד:
יוסף בנטואיץ'
מחלקת החינוך
ירושלים

---

בהתייחס לשיחה שלנו במשרדך, אני מבקשת לקבל שוב את תשומת לבך. אני מבינה שאתה אדם שוחר אמת וזה מעודד אותי כאמא, השרויה בצער כבד, לפנות אליך לעזור בכאבי.
לפני 11 חודשים (ב-15.8.1944) ילדנו היחיד מאיר שטרנברג, סטודנט באוניברסיטה העברית, נעצר ללא כל אשמה מצדו, הובא ללטרון וב-19 לאוקטובר 1944 גורש מפלשתינה לאריתריאה ועכשיו הוא בסודאן.
אני כתבתי באותו הזמן למטה AIG ו- CID כדי להוכיח את חפותו של בני ולבקש את שחרורו. אני שולחת ל- CID המלצות מגימנסיית בלפור בתל אביב, ארגון הסטודנטים בירושלים, מזכירות האוניברסיטה ומרקטור האוניברסיטה, המעידות באופן ניכר שכל הצהרותיו נכונות. במאי האחרון העברתי ל- CID מכתבי ערבות מטעם מיכאל סולומיאק, המנהל הבכיר של תאגיד החשמל בירושלים וד"ר הרמן ללוור, נשיא מכבי העולמי, ג'נטלמנים שמכירים אותנו שנים רבות, שיהיו ערבים להתנהגותו של בננו מאיר לאחר שחרורו.
החרדה לילדנו היחיד, שנלקח בתמימות מבית הוריו לפני כמעט 11 חודשים, הרסה את חיינו. בעלי, שסובל מאסתמה, היה מאוד חולה במשך חמישה חודשים כתוצאה מההלם. שנינו עובדים קשה כדי לתת לבננו השכלה הכרחית והוא תמיד הצדיק את אמוננו בו. הוא היה אחד התלמידים הטובים, אופיו והתנהגותו היו ללא פגמים. עכשיו הוא לא יכול לעסוק בלימודיו וזה עלול לעכב את השלמת הקריירה שלו.
אני מייחסת חשיבות רבה להתערבותך האישית אצל ה- CID במקרה של בני לפני החלטת ועדת הביקורת. אני מתפללת שתעזור לשחרר את בני בקרוב. אתה תחזיר להורים האומללים את ילדם היחידי, הדבר היקר היחידי בחיינו, ואתה תעזור לשחרר צעיר חף מפשע, טוב ומוכשר, שעתיד להיות מאוד חיוני לארצו.

מודה לך בצפייה לתשומת לבך האדיבה.
שלך בכבוד

---

מאיר שטרנברג, נולד בדנציג, 13.8.1925
סיים גימנסיית בלפור, תל אביב, יוני 1943
סטודנט באוניברסיטה העברית מאוקטובר 1943
לפי כרטיס סטודנט מספר 3566 מ- 5.12.1943

==================

היום  12/12/2019בערב מקיים המכון אירוע לזכרו.