יוסף רוס מול האריה הבריטי –בעיפרון בלבד
התערוכה מוקדשת לזכרו של עמירם בוקשפן ז''ל, שהיה סגן יו''ר הנהלת המכון
בתצלומים : יוסף רוס – דיוקן עצמי ותעודת עיתונאי
כניסה לתערוכה 1969 - 1936
הקריקטורות הראשונות של יוזף רוזנברג (לימים,רוס) הופיעו בעיתוני סטנסיל של סטודנטים רביזיוניסטים בגרמניה בראשית שנות ה-30. רוזנברג (1911-1991), יליד אנטוורפן שגדל באמסטרדם, נסע לברלין ללמוד רפואה. בזמן ההרצאות צייר קריקטורות אכזריות על מוריו, עד שסולק מבית הספר ב- 1933. רוזנברג חזר להולנד ופרסם קריקטורות בעיתונים הולנדיים ובלגיים, שרבות מהן היו אנטי נאציות חריפות (הוא חתם Yuppy). במקביל, הוא עבד כמעצב עבור מוסדות ציוניים.
ב-1935 עלה רוזנברג ארצה עם אשתו הטריה ופתח בשתי קריירות: פרסומאי וקריקטוריסט. הוא פרסם בעיתונות (תחת השם רוס) אלפי דיוקנים הומוריסטיים של מנהיגי הישוב, אנשי רוח ומדע, מוסיקאים ושחקני תיאטרון, דיפלומטים וקציני צבא, סופרים ועיתונאים, ובמיוחד אהב לצייר רבנים ועולי תימן. הדיוקנים והקריקטורות של רוס התפרסמו בדבר, הארץ, פלסטיין פוסט (לימים, ג'רוזלם פוסט), ידיעות אחרונות, מעריב, הדור, הצופה כמו גם בשבועונים ובכתבי עת.
כבר בצעדיו הראשונים בארץ החל רוס להביע את דעותיו על השלטון הבריטי באמצעות הקריקטורות הפוליטיות שלו. את השלטון הבריטי צייר כגבר דק גזרה, מתהדר בשפם דק ומקטרת. אחרי המלחמה העולמית, התמקד רוס בדמותו של ארנסט בווין, שר החוץ הבריטי. רוס תקף אותו באותו להט שבו תקף מוקדם יותר את אדולף היטלר.
בתערוכה זו אנחנו מציגים 4 קריקטורות שנפסלו על ידי הצנזורה ולא פורסמו בארץ. רוס עקף את הצנזורה ופרסם אותן בארה"ב. מה העלה את חמת הבריטים? קריקטורות על איומי הצבא הבריטי על הישוב העברי, על גל המעצרים, על ההוצאות להורג של לוחמי אצ"ל ולח"י ועל רדיפת ספינות מעפילים על יד הצי הבריטי.
בשנות ה-30 הצביע רוס על חריגה מהמחויבויות של הבריטים כאשר קיבלו מנדט בארץ ישראל מחבר הלאומים. בשנות ה-40 הוא זעק בקריקטורות שלו נגד סגירת שערי הארץ בפני הפליטים מאירופה, נגד הדיכוי של הישוב בארץ, נגד התככים של הבריטים שנועדו לסכסך בין היהודים לערבים ונגד המאמצים הבריטיים לחבל בהקמת מדינה עברית, תוך הפרה בוטה של התחייבותם בהצהרת בלפור.
למרבה הפליאה, הוזמן רוס בשלהי המנדט ללונדון לצייר דיוקנים בבית הלורדים ובבית התחתון. הוא חזר ארצה עם קום המדינה, ולא הפסיק לירות את חיציו בבריטים.
רוס צייר בעיפרון, בטוש, בפחם ובערוב ימיו – בצבעי שמן. נוסף לקריקטורות ולדיוקנים, הוא צייר נופים בארץ ובאירופה, עיצב פרסומות, ניירות ערך ועבודות גראפיות אחרות. את עבודותיו הפוליטיות ניתן לראות בארכיון הדיגיטלי של המוזיאון הישראלי לקריקטורה בחולון. את הדיוקנים שלו אפשר יהיה לראות בעוד שנה באוסף הדיגיטלי של ספרית ויידנר/אוסף יודאיקה באוניברסיטת הארווארד.
יורם א. שמיר, אוצר התערוכה
יוסף קיסטר, יועץ היסטורי
אולגה גכמן, מפיקה
תודה לגדעון רוס ולעמירם בוקשפן ז''ל, שסייעו בפענוח הקריקטורות, ולהילה זהבי, מנהלת האוספים של המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון.
