פסקי הזמן של ז'בוטינסקי ו...גדעון סער

_MG_4870.jpg"יש לי הזדהות עמוקה עם התקופה של 1908 בה נטל ז'בוטינסקי 'פסק זמן' מפעילות פוליטית" -  אמר שר החינוך לשעבר גדעון סער בערב השקת הכרך הרביעי בסדרת הכתבים האידאולוגיים של זאב ז'בוטינסקי – "מצב האומה א".

בערב העיון, שהתקיים במוזיאון של המכון ב-1 במרץ, התייחס גדעון סער לפסק זמן שלקח לפני הבחירות לכנסת העשרים מפעילות פוליטית במסגרת הליכוד, והביע הזדהות עמוקה עם אותו קטע בספר החדש שבו מתואר על 'פסק זמן' שנטל זאב ז'בוטינסקי מפעילותו המדינית לקראת ראש השנה האזרחית של 1908. 'פסק זמן' זה נועד לערוך חשבון נפש על הדרך שעשה מאז נעוריו באודסה.

"שיגרה היא הרפואה הטובה ביותר לעצבים מתוחים, ופרט לכך, לאחר חיים כאלה, דוקא בשיגרה יש קסם של חידוש" - כותב ז'בוטינסקי במאמרו "השנה החדשה שלכם" (1908), והוא הוסיף: "עבורי קיים רק יום המחרת שלי, רק אור השחר שלי, שבו אני מאמין בכל נימי ישותי".

ואכן, התקופה בה שהה ז'בוטינסקי בווינה, בירת הקיסרות האוסטרו-הונגרית, אופיינה בהתנתקות, בלימוד, באיסוף חומר שלימים שימש אותו בעבודת התזה שלו לתואר מוסמך במשפטים ובכתיבה ספרותית. האם ניתלה השר לשעבר סער באילן גדול לצורך הקדמה לשובו לחיים הפוליטיים? - ימים יגידו.

גדעון סער, שנימנה עם ידידי המכון, הביע דברי הערכה למפעל ההוצאה לאור מחדש של כתבי ז'בוטינסקי. "אין עבודה חשובה יותר מהעבודה שאתם עושים".

מנחה הערב, יו"ר הנהלת המכון יוסי אחימאיר,  ציין שאנו עורכים אירוע זה בצמידות ליום פטירתו ה-25 של בכיר תלמידי ראש בית"ר מנחם בגין, ראש הממשלה השישי, אשר עם סיום כהונתו כראש ממשלה (1983) מצב המדינה היה טוב לאין ערוך ממה שקיבל עם כניסתו לתפקיד זה. הוא אף קרא מתוך דברי בגין ב-1952 על מוזיאון ז'בוטינסקי, אותו הגדיר כ"מרתף האוצרות הרוחניים".

פרופ' נאור, העורך הראשי של הכתביים, עמד בדבריו על החוט המקשר בין ז'בוטינסקי למנחם בגין, והוא רעיון האוטונומיה. הוא ציין כי במהלך פרעות הדמים שהתרחשו באוקראינה לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, פעל ז'בוטינסקי להקמת יחידות משטרה יהודיות מאורגנות, במסגרת הצבא האוקראיני. דעתו היתה , כי תגובות של הגנה עצמית נגד האנטישמיות אין בהן פתרון כולל. הגלות היא מציאות שאיננה מאפשרת לעם היהודי להיות ישות מדינית. היא מסוכנת לקיומו כעם יותר משהיא מסוכנת ליהודים כפרטים. הפתרון למצוקה היהודית הוא מדיני. שינוי של היהודים עצמם ושל מציאות חייהם.

עורך המשנה של הכרך "מצב האומה" ד"ר אמיר גולדשטיין, ציין כי ז'בוטינסקי לא ראה בפוגרומים של זמנו, על אף מראות הזוועה שנלוו אליהם, סכנה קיומית לעם היהודי. הוא ביקש להוביל מדיניות ציונית יסודית שתכלול פתרון ארוך טווח למצוקה היהודית. האנטישמיות הייתה, להשקפת עולמו, תופעה חמורה שיש אמנם להתמודד עמה, אבל סדר העדיפויות הלאומי של העם היהודי הוא מימוש החזון הציוני בארץ-ישראל.

בצילום: גדעון סער מצטט מתוך הכרך "מצב האומה א" (צילמה: מלכה שני)  

 YouTube.png