יוסף טרומפלדור – הגיבור שגילם באישיותו את האידאל הציוני

משיחתו של זאב ז'בוטינסקי עם יוסף טרומפלדור, בקיץ 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, אי שם בצ'לסי (אנגליה), נשתמרו בזיכרונו דבריו על ה"חלוציות", אותה העלה ב"מגילת הגדוד".

      " - חלוץ פירושו 'צועד בראש' , אמרתי.

 - באיזה מובן?

    פועלים?

- לא, זהו מושג הרבה יותר רחב. כמובן, דרושים גם פועלים, ואולם לא זהו המובן של המילה 'חלוץ'. לנו יהיו דרושים אנשים מוכנים 'לכול', לכל מה שתדרוש ארץ-ישראל".  להשקפת טרומפלדור , אנחנו חייבים להקים דור, שלא יהיו לו לא אינטרסים ולא הרגלים. מטיל-ברזל סתם. גמיש – אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה את כל מה שיש צורך בו למען המערכת הלאומית. "אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכול, אינני קשור בשום דבר, אני יודע רק ציווי אחד: לבנות!

-         אין בני אדם כאלה, - אמרתי.

-         יהיו!

-         שוב טעיתי' והוא (טרומפלדור) צדק. הראשון מבני-אדם אלה ישב לפניי. הוא בעצמו היה כזה: עורך-דין, פועל במשק חקלאי. אפילו לתל-חי בא לחפש עבודת-אדמה, מצא שם את מותו מכדור של רובה, אמר 'אין דבר' ומת כבן-אלמוות".

(מתוך: זאב ז'בוטינסקי, 'מגילת הגדוד', משרד הביטחון, ת"א 1991, עמ' 83 – 84; יוסף קיסטר – הקדמה, 'תגר ומגן' – זאב ז'בוטינסקי והאצ"ל, מסדר ז'בוטינסקי, ת"א 2004, עמ' 18 –19 ).

תל חי.jpg