התערוכה שפתוחה 24 שעות ביממה

 

_MG_2080.jpgמכון ז'בוטינסקי ערך ערב השקת תערוכת הציורים האינטרנטית "ללא כחל ושרק" של יהושע אדרי ז"ל, מי שהיה הקריקטוריסט של יומון 'חרות' ועיתונים רבים אחרים: 'הירדן', 'המשקיף', 'הבוקר', 'הארץ', 'ידיעות רמת-גן' , והותיר חותמו באיורים ובקריקטורות שפורסמו מעל דפיהם. כן אייר עטיפות לספרים, והשתתף בהפקת יומני 'כרמל פילם'.

מעטים מכירים את הקריקטוריסט יהושע אדרי, למרות שהיה "הקריקטוריסט הראשי בעיתוני התנועה הלאומית" – כדברי המנחה יוסי אחימאיר.  אולי בשל העובדה שתפוצתם הייתה קטנה, או אולי בשל העובדה שנפטר בדמי ימיו. "נחשפתי ליצירותיו ב'חרות', יומון תנועת החרות בשנים 1948 – 1965). הוא הזדהה עם הרעיון הלאומי של זאב ז'בוטינסקי, היה חבר בית"ר עוד בוורשה, פולין, עיר הולדתו וחבר האצ"ל".

אחימאיר הדגיש את החשיבה, המאמץ והזמן הנדרשים כדי לשרבט קריקטורה שתעורר צחוק, או כעס. רבות מהקריקטורות של אדרי בעיתונות הלאומית כוונו נגד 'שלטון מפא"י' והממסד הציוני באותן שנים.

יורם א. שמיר, אוצר התערוכה בהפקתה של הארכיונאית אולגה גכמן, דיבר בשבח התצוגה האינטרנטית. קודם כל, היא פתוחה 24 שעות ביממה, כולל שבתות וחגים. אפשר להיכנס ולצפות בה עם דברי אוכל ומשקה, ללא צורך בחנייה, או תשלום חנייה.

לדבריו, כמעט ולא נותרו עבודות מקוריות של אדרי. שלא כמו קריקטוריסטים אחרים הוא לא דאג לשמר יצירותיו. בארכיון מכון ז'בוטינסקי נמצא תיק עם שש עשרה עבודות מקוריות, שנותרו מתערוכה שנערכה לזכרו בשנת 1976, עשר שנים לפטירתו. שאר החומרים נלקחו מספריו ומהעיתונים בהם התפרסמו.

שמיר קרא קטע מתוך הקדמתו של ח"כ מנחם בגין לספרו של אדרי, 'ללא כחל ושרק', שבו כתב: "הצחוק של מר אדרי, אם מותר לומר כך, הוא רציני"...

אלי אשד, חוקר תרבות, נשא דברים על הקריקטורה והמציאות. דבריו התייחסו לתולדות הקריקטורה, החל ממצרים העתיקה ועד לימינו. השפעתה של הקריקטורה על השלטון ועל ההמון, על הסיכון שבה גם ליוצריה.  יעקב גרוס, חוקר תולדות הסרט העברי, סיפר על שיתופו של אדרי ביומני כרמל פילם. גם הרצאתו לוותה במצגת. הבת נילי פרייז-אדרי נשאה דברים בשם המשפחה.

 

בתמונה: נילי ואורי פרייז ליד מצגת צילומים של האב יהושע אדרי (צילמה: מלכה שני)