האדריכל הצרפתי המפורסם ו"הבעייה היהודית"

_MG_6783.jpg

"אנחנו עדים בשנים האחרונות לתלישות גמורה מהמורשת הלאומית שלנו. הדברים ניכרים גם בתכניות הטלוויזיה הרדודות שממקדות את מירב תשומת הלב של בני הדור הצעיר. לכן, ראויים הסטודנטים שהתמסרו ללימוד ולמחקר המורשת הלאומית על מגוון נושאיה לברכה ולהוקרה. מי שאין לו עבר , אין לו עתיד!"

 

דברים אלה אמר יו"ר הנהלת המכון מרדכי שריג,  בברכתו למקבלי פרסי לימודים ומחקר לשנת תשע"ה מטעם מכון ז'בוטינסקי, שנערך ביום חמישי, ט"ו בתמוז תשע"ה (2 ביולי 2015), בהנחייתה של אמירה שטרן, מנהלת הארכיון ומרכזת הוועדה האקדמית. הוא הדגיש, כי עבודות המחקר לא היו מוגשות אילולא עמדה לנו נדיבותן של המשפחות נותנות הפרסים.

 

 יו"ר הוועדה האקדמית של מכון ז'בוטינסקי, פרופ' אריה נאור, אמר כי "יש משהו מרענן בכך שאנו פוגשים כל שנה בסטודנטים שעוסקים במורשת ז'בוטינסקי ותנועתו". לדבריו, על רקע מצבם העגום של מדעי הרוח במוסדות להשכלה גבוהה, חייבים כל הגורמים, במיוחד אלה הממלכתיים, לבדוק עניין זה ולהקצות משאבים רבים יותר ותקציבים כדי לקדם את מדעי הרוח.  כי אם אין תרבות, אין השכלה, אין שורשים.

  

 ואלה מקבלות ומקבלי הפרסים:

  • מקרן ע"ש ד"ר אלכס רפאלי – ד"ר צפריר פיינהולץ, עבודה לקבלת תואר דוקטור מטעם הטכניון על הנושא: "לה קורבוזייה והתנועה הציונית".
  • מקרן ע"ש חיים קוליץ – ד"ר דניאל גלילי, עבודה לקבלת תואר דוקטור, על הנושא: מניע המלכות – משנתו הכלכלית של זאב ז'בוטינסקי".
  • מקרן ע"ש חיים שיף למורשת, תרבות ואמנות – יצחק חביו – עבודת גמר לתואר שני, אוניברסיטת חיפה על הנושא: " 'איש השלום' ו'איש המלחמה', דמותו של מנחם בגין כראש ממשלת ישראל בעיני העיתונות,1977 – 1983".
  • מקרן ע"ש שלמה וגילה ויגודסקי-ארבלי – נעמי אולמרט, עבודה סמינריונית לתואר ראשון, אוניברסיטת תל-אביב, על הנושא: "ההבדלים בהחלת עונש המוות ע"י הממשל הבריטי על עולי הגרדום לבין החלתו על אזרחי בריטניה ובחינת קיומן של הצדקות נורמטיביות לכך".
  • מקרן ע"ש חיים שיף למורשת, תרבות ואמנות – ליאור הכט יעקבי, עבודה סמינריונית לתואר ראשון, אוניברסיטת תל-אביב, על הנושא: "מניעי גיוס לארגוני ביטחון ביישוב היהודי בשנות השלושים והארבעים".
  • מקרן ע"ש ד"ר אריה אלטמן – ניצן פוקס, עבודה סמינריונית לתואר ראשון, המכללה האקדמית ספיר, על הנושא: "הרטוריקה של מנחם בגין: בין הדמות למציאות".
  • מקרן ע"ש חיים גלזר – עידן קיויתי – עבודה סמינריונית לתואר ראשון, האוניברסיטה העברית: "פעולות האצ"ל בעירק בשנת 1941 בראשות מפקד הארגון דוד רזיאל".
  • מקרן ע"ש יצחק פרידמן "אליצור"/ מקרן ע"ש מנחם איגלר – יהונתן כהן וישראל גאלי – עבודה סמינריונית לתואר ראשון, האוניברסיטה העברית: "המאבקים המשפטיים בפרשיות ההעפלה".
  • מקרן ע"ש יהודית ואריה בן-אליעזר ןמקרן ע"ש ליאו ורחל בלה – מור יצחק ומאיר שמואל – עבודה סמינריונית לתואר ראשון, אוניברסיטת בר-אילן: "דילמה אנושית בצל הגרדום: פרשת ההתאבדות של מאיר פיינשטיין ומשה ברזאני".
  • פרס לתלמיד בית הספר התיכון הוענק מקרן ע"ש צבי ברז"ל ("קקטוס") לתלמיד אברהם אליעזר שטרן מישיבת נתיב מאיר על הנושא: "יחסו של מנחם בגין לחצי האי סיני".
  •  

  דברי ברכה בשם מקבלי פרסי לימודים ומחקר מטעם מכון ז'בוטינסקי אמרה נעמי אולמרט.

 

את הפרס בשמו ד"ר צפריר פיינהולץ, השוהה בחו"ל, קיבלה רעייתו עינת שקראה את תודתו: "חשיבותו של המחקר ההיסטורי היא ביכולת להפוך אבנים ולחשוף בפנינו את אשר לא ידענו לפני כן. את עבודת המחקר, 'לה קורבוזייה והתנועה הציונית' התחלתי כמסע בתולדות האדריכלות, אך בהמשכו הפך להיות גם למחקר בתולדות העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הרביזיוניסטית, מחקר שהביא אותי אל הסיפור המופלא על הקשרים שהתקיימו בין לה קורבוזייה , אולי האדריכל החשוב ביותר של המאה העשרים ואנשי התנועה".

 

לדברי ד"ר פיינהולץ, כפי שהקריאה רעייתו, במיוחד לסיפור המופלא על המאמר של לה קורבוזייה על "הבעיה היהודית", שנכתב ב-1938, אך לא פורסם מעולם. מאמר שהוזמן ממנו על-ידי זאב וולפגנג פון וייזל ערב מלחמת העולם השנייה. מאמר החושף פעילות בקרב העילית האינטלקטואלית של צרפת לתמיכה ברעיון הציוני באותה תקופה אפלה בתולדות אירופה ובתרבותה.

 

עינת פיינהולץ סיפרה, כי בני משפחתו של צפריר היו לוחמים בשורות האצ"ל. דודו של אביו יחזקאל לרמן, נהרג במלחמת העצמאות, דודו יוסף צימרמן יבל"א, שנכח בערב זה, אף הוא היה לוחם בשורות האצ"ל וגם אביו יחזקאל הדביק כנער את כרוזי ה'ארגון' עוד בתקופת המרד בשלטונות המנדט.

 

נכדתו של ד"ר פון וייזל, גב' ניבה פון וייזל, חברת הנהלת מכון ז'בוטינסקי, העושה להנצחת זכר סבה ולשימור מורשתו, נשאה דברים על אותה שנה של 1938 בה עשה סבה בווינה ערב פלישת גרמניה הנאצית לשטחה, 12 במרס 1938, וקץ עצמאותה המדינית.

 

משירי ז'בוטינסקי וארץ-ישראל ביצע המוסיקאי אדם צחי, שהגיע לטקס היישר מיישובו תקוע שביהודה.