כרך זה הוא השלישי בסדרת הכתבים האידיאולוגיים הפוליטיים של זאב ז׳בוטינסקי, שעניינם מצבו של העם היהודי. הוא מכיל מאמרים שנכתבו בעשור שקדם למלחמת העולם הראשונה, במהלכה ובעשור שלאחריה. בשנים אלה הפך ז'בוטינסקי מליברל רוסי ופעיל בולט בדור הצעיר של ציוני רוסיה למייסד של גדוד עברי בצבא הבריטי  ולבסוף למכונן מפלגה וזרם פוליטי חדש ובולט בתנועה הציונית. בשנים אלה הגיב ז'בוטינסקי במאמריו לאירועי התקופה, למצב המשתנה של קהילות יהודיות שונות בסערת הימים. בכרך זה מופיעים לראשונה בתרגום לעברית כל מאמרי ז'בוטינסקי שנכתבו בניין משפט בייליס–עלילת דם בנוסח ימי הביניים שנתחדשה ברוסיה על רקע מסע הסתה אנטישמי בעידוד השלטונות. במאמרים אחרים ניסה לנסח באופן שיטתי את התפיסה הייחודית שלו, בדבר האופן שבו על הציונות להביא מזור לתהליכים המשבריים שטלטלו את החברה היהודית, בעיקר, אך לא רק, באירופה. לדוגמה, מובא כאן לראשונה, כתב יד עליו עמל ז'בוטינסקי עם הגעתו לארץ-ישראל בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ובו ניתוח נרחב של מצבה של 'האומה היהודית' לקראת העידן החדש הצפוי עם ראשיתו של המנדט הבריטי.

המאמרים הנכללים בכרך זה, ולצידם המבוא וההערות המבארות, מציגים לפני הקורא קשת רחבה של נושאים הקשורים במצבו של העם היהודי, שהעסיקו את ז'בוטינסקי באותן השנים, ואת הגותו ודרכו לקראת המלחמה ובעקבותיה.

לרכישה לחצו כאן