בכרך זה מכונסים כתביו של זאב ז'בוטינסקי בענייני צבא וביטחון משנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, מחולקים לארבעה שערים: הגנת ירושלים ולקחיה, הציונות 

הצבאית כחינוך וכמדיניות, מהבלגה להרהורי מרד, והמערכה האחרונה: צבא יהודי במלחמת העולם השנייה. בכולם עוברת כחוט השני עמדתו בדבר הצורך בכוח צבאי יהודי כדי להגשים את הציונות. עדיפותו הראשונה הייתה כוח צבאי במסגרת לגלית רשמית – חיל המצב הבריטי שהוצב בארץ – ורק בלית ברירה הסכים לפעולות  ארגון מחתרתי.

במרכז השער הראשון מובאים פרוטוקול משפטו הצבאי בשל עמידתו בראש ההגנה בירושלים בפרעות תר"פ (1920), תזכיר ונאומים בגופים ציוניים. במרכז השער השני הוויכוח בין ז'בוטינסקי למנחם בגין בכינוס בית"ר ב-1938 בעניין כיבוש הארץ, ותרגום חדש של המאמר המכונן 'על האח (האלף-בית החדש)', שקרא לצעירים יהודים ללמוד לירות. בשער השלישי מובאים מאמרים ונאומים המראים את התפתחות מחשבתו במחצית השנייה של שנות השלושים מהבלגה להרהורי מרד. השער הרביעי משלים את הכרך היהודים והמלחמה, שבו הובאו דברי ז'בוטינסקי בשנת חייו האחרונה. משפרצה מלחמת העולם השנייה פעל בשארית כוחותיו למען הקמת צבא יהודי שיילחם שכם אחד עם בעלות הברית.

לרכישה לחצו כאן