כרך זה מכתבי זאב ז'בוטינסקי הוא המשך לשני הכרכים הקודמים העוסקים בענייניה של ארץ-ישראל. מובאים בו מאמרים, נאומים, סיפורי זכרונות מטיוליו בארץ, ותסריט לראינוע הניתן להמרה לקולנוע. רובם נכתבו במחצית הראשונה של שנות השלושים של המאה העשרים, והם מחולקים לחמישה שערים, אחרי דיווח על חזונו – מה יהיה בארץ-ישראל בשנת 1953, עשרים שנה אחרי שפירט את החזון בנאום בווינה.

השער הראשון הוא 'מדיניות וניצני מרי', ובו הביקורת שמתח ז'בוטינסקי על מדיניות בריטניה בארץ-ישראל, ביקורת שהלכה והחריפה וכבר נכללו בה ניצני מרי אזרחי כנגד השלטון שהפר את התחייבותו ולכן 'אנגליה קיפחה את זכותה המוסרית בארץ-ישראל', לצד קריאה לתנועה הציונית ולעם ישראל לפעול במרץ, כדי ליצור לחץ על בריטניה. השער השני הוא 'הפטיציה' – תנועת המחאה שיזם ז'בוטינסקי כדי ליצור את הלחץ על בריטניה, לחץ ישיר באמצעות ההחתמה על הפטיציה המופנית לממשלה בלונדון ולחץ עקיף באמצעות החתמה על פטיציות לממשלות שונות על ידי אזרחיהן היהודים. השער השלישי הוא 'ערבים ויהודים', והוא עוסק ביחסים שבין שני העמים אחרי מאורעות תרפ"ט. השער הרביעי הוא 'נגד האימפרסיוניזם', ובו ביקורת חריפה של ז'בוטינסקי על המדיניות הציונית שלא התבססה על ראייה מפוכחת של המציאות הבינלאומית על מרכיביה השונים, אלא על התרשמות בת-חלוף, שמטבע הדברים מוליכה לשיבוש בקבלת ההחלטות. השער החמישי הוא התסריט 'גנצרי', שנכתב בהזמנת הקרן הקיימת לישראל והוא מציג יוזמה פרטית בגליל, המצליחה בעזרת שיתוף פעולה יהודי-ערבי על רקע סיפור אהבה ודמותו של טרומפלדור המכונה בתסריט 'סמלדור' כדגם ומופת לחלוץ.

לרכישה לחצו כאן