כרך זה הוא המשך לכתביו של זאב ז'בוטינסקי בענייני ארץ ישראל. מובאים בו מאמרים שנכתבו ונאומים שנישאו בשנות העשרים של המאה העשרים ובראשית שנות השלושים, מחולקים לארבעה שערים: הראשון הוא 'אני מאמין' – טיעוניו של ז'בוטינסקי בעניין הזכות על ארץ ישראל ועולם הערכים הפילוסופיים וההיסטוריים שעליהם ביסס את השקפתו בכל הנוגע לעתידה של הארץ; השני הוא 'בניין הארץ', ובו ניתוח המצב הכלכלי והצעות שהעלה ז'בוטינסקי לשיפורו ולהתגברות על המשבר שפקד את היישוב; השלישי הוא 'בריטניה', ובו  ניתוח יחסי בריטניה עם הציונות, משמעותה של הצהרת בלפור וההצעה שהבית הלאומי היהודי בארץ ישראל יהיה לדומיניון במסגרת חבר העמים הבריטי, וגם רעיונות בדבר חיפוש חלופה לקשר המתערער עם בריטניה, כל אלה קשורים באסטרטגיית הלחץ שדרש לאמץ מול בריטניה; והשער הרביעי הוא 'לקחי תרפ"ט', ובו מסקנותיו של ז'בוטינסקי לגבי הרקע לפרעות והלקחים שיש להפיק, חשיבותה של ההגנה, תביעה מבריטניה לקיים את התחייבויותיה כלפי העם היהודי או להסתלק מן המנדט, והתביעה מהקונגרס הציוני להצהיר שמטרת הציונות היא הקמת המדינה העברית משני עברי הירדן. תביעה זו שהרוב בקונגרס לא היה מוכן אפילו להעמידה להצבעה, עמדה ברקע הפרישה מההסתדרות הציונית והקמתה של 'ההסתדרות הציונית החדשה' (הצ"ח) בהמשך שנות השלושים.

לרכישה לחצו כאן