אל י''ח רבניצקי

אל: יהושע חנא רבניצקי

  • מהיכן: סנט פטרסבורג
  • לאן: אודסה
  • תאריך: 22/08/1904
  • שפה: עברית

 

אל יהושע חנא רבניצקי,\1 אודסה 

פטרבורג, 22 באוגוסט 1904...עברית
.
פטרבורג, 9 באוגוסט 1904
מורי היקר,\2
ארגיש כי היום אכתוב רע ביחוד, רע מכל הפעמים האחרים (או אחרות?!..), יען כי בבית-המערכת של רוס,\3 ששם אני כותב את האגרת הזאת, אין לי מלון ואין נשמה חיה יהודית, ידעת או לא-ידעת\4 את לשון קודש. ועל כן מקוה אנכי שלפעם הזה (או הזאת) יהיה גם מורי סולח יותר משבכל הימים.
הנה עניני. עורך הצופה\5 מר אלישוב\6 כותב לי, ששם בורשא נתקבלו נדבות אחדות לטובת ב"ס\7 בפלשתינה (למשל נדב אחד מאנשי 'כרמל' הורשאי\8 100 רובלים), והיו בלי ספק הנדבות גם רבות מאוד, לו היתה יכלת לפתוח קבוץ-נדבות אופיציאלי בכל העתונים העברים וגם במה"ע\9 שלנו בשפת רוסיה וז'רגון.\10 מר אלישוב חושב שעתה אפשר לקבל מהממשלה הסכם לזה, אבל לא כזה דעתי. אמנם מציע מר אלישוב לעשות את קבוץ-נדבות האופיציאלי הזה בשם הועד האודיסאי.\11 זאת, כמדומה לי, העצה היותר טובה שאפשר לתת לע"ע.\12
אבקשך, מורי היקר, להצע\13 את כל זאת לאנשי הועד ולענות לי במהרה אם יש לכם יכלת וזכות לעשות כשאומר\14 אלישוב, ואם כן - מה עלי לעשות בשביל הענין הזה ואיך אעשה? כמובן לא אומר לך כי צריכים אנחנו לבהול ולמהר בכל קיטורי רעיננו\15 ורצוננו.\16 

גם במערכת 'חיי היהודים' \17 נתקבלו נדבות אחדות. עוד לא אדע בדיוק את מספרם, אבל אומרים אנשי המערכת שכבר עלו למאה השלישית. מחר אכתוב בדבר הזה מכתב קטן גם להפריינד.\18 אתה שקראת את העברי שלי תקרא גם את ז'רגוני ולאחר תכתוב לי בקרואך\19 את מה צחקת ביותר?\20
בנוגע החוברת השבעית\21 של ירחננו\22 לא אודיע לך אם לא דברים מעציבים. היתה כבר מסדרה כלה, כאשר קבל הצנזור את הצירקולר\23 האחרון של אוהב-עמנו הנפטר,\24 ימח שמו, ושטף על הספר האומלל הזה את מלא-קסתו של הדיו האדם.\25 נערפו\26 בחרבן הזה: ספור אחד, שני שירים של יפה\27 (אחד מהם - תרגום 'המתנדבים בעם' של ביאליק) וצורות\28 רבות וגם עמודים שלמים כמעט מן כל המאמרים שהיו בחוברת. הננו צריכים לסדר את כל מהחל.\29 מקוים אנחנו להוציא את החוברת השבעית לאור ביום ד' עוד בשבוע הזה, אבל כבר החתימה הולכת ומתמעטת.
אחכה את תשובתך, ברגשי אהבה וכבוד.
שלך, ולדימיר זבוטינסקי\30

 

הערות

  1. י"ח רבניצקי (אודסה 1859-תל אביב 1944), סופר, עורך, פובליציסט ומו"ל. למד בישיבת אודסה, שבה לימדו גם לימודים כלליים. את השכלתו הכללית הרחבה רכש בעיקר בלימוד עצמי. הוא נמנה עם ראשי האסכולה האודסאית של הספרות העברית. המאסף הספרותי פרדס, אותו יסד בשנת 1892, שימש במה ספרותית לרבים מגדולי הסופרים העבריים של התקופה (ח"נ ביאליק פרסם בו את שירו הראשון - 'אל הציפור'). הוא היה מראשוני 'חובבי ציון' באודסה, כיהן כחבר 'הוועד האודסאי', נמנה עם מייסדי אגודת 'בני משה' ונבחר לראש הלשכה באודסה. תרם לחינוך העברי המודרני בהכנת ספרי יסוד כגון: 'סיפורי המקרא' ו'ספר האגדה', שניהם בשיתוף עם ח"נ ביאליק. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל, בה המשיך את פעילותו הציבורית והספרותית.
  2. רבניצקי, שהתגורר בשכנות למשפחת ז'בוטינסקי באודסה, לימדו עברית מגיל שמונה, במשך מספר שנים.
  3. יומון רוסי ליברלי. יצא לאור בפטרבורג בשנים 1905-1903 ו1908-1906, בעריכת אלכסיי סובורין הבן. ז'בוטינסקי התחיל לעבוד בו בתחילת 1904, זמן קצר לאחר הגיעו לפטרבורג. שכרו החודשי שם היה 400 רובל תמורת שני מאמרים בשבוע
  4. יודעת או לא יודעת.
  5. יומון עברי שיצא לאור בווארשה מינואר 1903 ועד מאי 1905.
  6. איזידור ישראל אלישוב ('בעל מחשבות'; קובנה 1873-וארשה 1924), רופא, עסקן ציוני, פובליציסט ומבקר ספרות. היה חבר ה'פראקציה הדמוקרטית'. בשנת 1901 השתקע בווארשה, שם ערך את הצופה, דער טעלעגראף ועיתונים אחרים.
  7. בתי ספר
  8. חברה להפצת יינות ארץ ישראל. סניף החברה בווארשה נוסד ב1896.
  9. במכתבי העתים, דהיינו בכתבי העת
  10. ויידיש.
  11. כינויו של מרכז 'חובבי ציון' ברוסיה (היא 'החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה ברוסיה ובארץ הקדושה'). רבניצקי, שהיה חבר הוועד, היה פעיל במיוחד בענייני חינוך.
  12. לעת עתה.
  13. להציע.
  14. כפי שאומר
  15. מן הסתם צ"ל רעיוננו.
  16. דהיינו: במלוא המחשבה וכוח הרצון.
  17. יברייסקאיה ז'יזן, הביטאון המרכזי של ציוני רוסיה בשפה הרוסית, שיצא לאור כירחון בפטרבורג מינואר 1904 עד אפריל 1907. מייסדו ועורכו הראשון היה ניקולאי סורין. ב1905 נקרא אברהם אידלסון ממוסקווה לעמוד בראש המערכת של הירחון וכן של השבועון כרוניקה יברייסקוי ז'יזני (ראה להלן, הערה 21). ז'בוטינסקי היה חבר במערכות של שני כתבי העת
  18. דער פריינד, היומון הראשון ברוסיה בשפת יידיש. בשנים 1908-1902 יצא לאור בפטרבורג ובשנים 1913-1910 בווארשה.
  19. דהיינו: בקוראך את העברית ואת היידיש שלי.
  20. דהיינו: מהו שהצחיק אותך יותר.
  21. דהיינו: השבועית, והכוונה לכרוניקה יברייסקוי ז'יזני, שנוסד על ידי ניקולאי סורין ויצא לאור בפטרבורג מינואר 1905 עד קיץ 1906 (הגיליון האחרון הופיע ב7 (20) בספטמבר 1906). את מקומו מילא השבועון יברייסקי נארוד שיצא לאור מנובמבר 1906 עד ינואר 1907.
  22. יברייסקאיה ז'יזן.
  23. מכתב חוזר.
  24. שר הפנים הרוסי ויאצ'סלאב פלווה, שנודע בשנאתו ליהודים, נרצח ב15 ביולי 1904 בידי מהפכן רוסי
  25. הדיו האדומה
  26. נמחקו, צונזרו
  27. לייב יפה (גרודנו 1875-ירושלים 1948), סופר, משורר, עסקן ציוני ופובליציסט, מראשי 'קרן היסוד'. היה חבר 'הפראקציה הדמוקרטית'. היה פעיל בארגון ועידת פרייבורג (1905). בוועידת הלסינגפורס (1906) נבחר לוועד המרכזי של ציוני רוסיה, ובקונגרס הציוני השמיני (1907) נבחר לוועד הפועל הציוני הגדול. ב1919 הגיע לארץ ישראל כחבר 'ועד הצירים' והשתקע בה. פעל רבות בשליחות ההסתדרות הציונית ו'קרן היסוד'. יפה נהרג בפיצוץ מכונית התופת בחצר 'המוסדות הלאומיים' בירושלים, ב12 במארס 1948.
  28. כפי הנראה: שורות.
  29. מן ההתחלה
  30. עד סוף שנת 1928 נהג ז'בוטינסקי, בדרך כלל, לחתום את שם משפחתו בעברית בלי הגרש אחרי האות ז