משנת ז'בוטינסקי ופני החברה הישראלית

hadar.jpg 

מועצת ז'בוטינסקי שליד משרד ראש הממשלה קיבלה את הצעת נציגי המכון ז'בוטינסקי במועצה וקבעה שהנושא המרכזי של פעילותה בשנת 2014 יהיה – ההדר ופני החברה הישראלית כיום. המכון הפיק חוברת מיוחדת על נושא "ההדר הז'בוטינסקאי ומקומו בחברה הישראלית". ומקיים אירועים סביב הנושא. החוברת מחולקת בחינם למשתתפים באירועי המכון. על רעיון ההדר ואקטואליותו כותב החוקר יוסף קיסטר:

אם הציונות אמורה הייתה לחולל מהפכה בתולדות העם היהודי, הרי המילה "הדר" ייעודה היה לחולל מהפכה בנשמתו של הפרט היהודי. אין די בשיבת העם היהודי למולדתו. נחוץ להשיב את העם היהודי וכל פרט שבו אל ההכרה שהוא לא עוד ספח של ההיסטוריה, אלא עושה היסטוריה. להוציאו מדפוסי החיים הגלותיים אשר כירסמו בחוסנו הגופני וחלחלו בנשמתו ובנפשו.

זאב ז'בוטינסקי ראה לעיני רוחו את היהודי החדש. איש הספרא והסיפא גם יחד. במילה "הדר" גילה את סוד הקסם הטמון באותו אב טיפוס ממנו יקום היהודי החדש. זה שיכיל באישיותו את "כל המושגים של אצילות-נפש, של אבירות, של יופי נשגב". טרם שגילה מילה זו, נהג להשתמש במילה "נזירות".

תחילה, שאף לראות בתנועה שהקים לפני 90 שנה, בית"ר – ברית הנוער העברי על-שם יוסף תרומפלדור, את נושאת הדגל של אידיאל זה. הוא ראה בה לא עוד תנועת נוער נוספת על אלה שקמו בתנועה הציונית, אלא כמי שנועדה "ליצור אותו טיפוס של יהודי, שהעם זקוק לו כדי להקים את מדינת היהודים ביתר מהירות וביתר שלימות. במילים אחרות- לברוא את האזרח ה'נורמאלי' או ה'בריא' של האומה היהודית" (ז'בוטינסקי, כתבים, "בדרך למדינה", עמ' 308). כל מה שהגלות שללה ממנו וחשפה אותו לכל תחלואי החיים, ללא יכולת ואף רצון להגן על נפשו ועל גופו.

בבית"ר ראה ז'בוטינסקי בית-ספר, בית היוצר לנשמת האומה ולדור חדש, "צירוף של חייל וחלוץ", עם "תשוקה לאצילות ולאבירות", שנכון לתת כל אשר לו לקידום הרעיון הממלכתי במקום זה המעמדי.

ז'בוטינסקי חיפש אחר המילה המתאימה, מילה אחת, שתכיל את כל אותו רעיון נשגב שהציב בפני בני הנוער היהודי, ובמיוחד בפני חברי תנועתו. בנוער זה הוא ראה גרעין של עידן חדש, או כלשונו 'ספירה' חדשה לשכינתו הפנימית של עמנו. דור עברי חדש אשר לא רק שואף – מתגעגע לתחייה, אלא גם מוכשר לתחייה. על אותה נשמה יתירה, ששאף להנחילה לדור החדש, כתב ב'שיר תל-חי' (1927):

"לפניכם פתוח ספר –
מה שירו, אחי?
- כי נטע אמת על אפר
גבורי תל-חי".

רעיון שגיבש מאוחר יותר ב'שיר ביתר' (1932), שיר בן שלושה בתים: 'ביתר', 'הדר', 'תגר', שנועד להיות המנון תנועת בית"ר; ולימים, הבית השלישי שלו ('תגר') יהיה גם, החל מ-1940 המנון הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל (האצ"ל). שירם של אותם לוחמים אלמונים, באור ובסתר, שגילו נכונות להילחם בגבורה, בחירוף נפש, בהקרבה אין קץ – עד למעלות הגרדום, למען חירות העם בארצו. ואכן, בבית 'הדר' תימצת ראש בית"ר את כל היפה, הנאצל והטהור שראה בנוער היהודי.

"הדר –
עברי גם בעני – בן-שר,
אם עבד, אם הלך –
נוצרת בן-מלך
בכתר דוד נעטר.
באור ובסתר
זכר את הכתר –
עטרת גאון ותגר".

רעיון זה משולב ב'הנדר' (1932), בצו השישי מתוך שבעה:

"מדם גדעון נזרעתי, לכמוני
הדר ניני מלכות בלב, בגב, בכל:
יהיר בפני שרים, ענו עמת בן-עני,
גובר – כדי למחל".

במבט לאחור, ניתן לציין שהמשימה שנטל ז'בוטינסקי על עצמו לתרגם את ה"הדר", מהלכה למעשה, צלחה. אם כי לא במלואה. הנוער היהודי הוכיח את עצמו בהגשמת הציונות, בהקמת המדינה ובבניינה, בקליטה העלייה של מאות אלפי "עקורים"-פליטים ועולים חדשים מכל קצווי עולם, בהקניית השפה העברית לאלה מקרוב ומרחוק באו, בהקמת מוסדות בריאות וחינוך לתפארת, בהכשרת דורות של תלמידי חכמים ואנשי מדע, במערכות ישראל וכל תחומי החיים.

אך המערכה להנחלת ערכי ההדר בחברה, גם זו שלא ידעה גלות מהי, לא תמה. תמיד עלינו לשאוף לשלמות הלאומית והאישית. לשפר את מערכות חיינו ודפוסי התנהגותנו, להיות, כדבריו, "גלגל המנוף בחיי הציבור", כדי ליצור בארץ תנאי סביבה וחברה של מופת. לנו, לשכנינו ולעולם כולו.

בתמונה : הדר בית''רי - קבוצת בית''רים באוסטריה.