מרי ומסורת בארץ-ישראל בתקופת המנדט

סימול הספר : צב- 214

שם מחבר הספר: שצברגר הילדה
מוציא לאור: אוניברסיטת בר-אילן
מקום ההוצאה: רמת-גן
שנת ההוצאה הלועזית: 1985
שנת ההוצאה העברית: תשמה
שפה: עברית

תוכן

מחקר העוסק בנסיון של המחתרות אצ"ל, לח"י והגנה למצוא קשר רעיוני
בין המסורת היהודית לפעילות המחתרתית והיחס של הציבור הדתי כלפי
הפעילות המחתרתית.
נספח: דוגמאות למקורות של המחתרות ושל הצבור הדתי המראות את
התייחסותם לפרשנות ההיסטוריה ולמסורת היהודית, בהקשר לפעילות
המחתרות:
א. הגנה ופלמ"ח - ערכים שיש לקדש עד כדי מסירת נפש בדורנו - אנו
המכבים.
ב. אצ"ל - מוסר הצבועים מול מוסר הנביאים; האות מרומא: יהודה היא
בלתי מנוצחת.
ג. לח"י - מי שאמר לא תרצח אמר מחה תמחה (זמן מתן תורה ואחריו),
בשם נס החשמונאים ולא בשם בר-כוכבא (על הניסים, על הגבורות ועל
הפורקן).
ד. הציונות הדתית: המזרחי - מלחמה לנו בשלטון בלתי חוקי (במערכה)
זמורת זר בכרמנו.
ה. הציבור הלא ציוני: אגודת ישראל - אסור לנו לעלות בחומה, לדחוק
את הקץ ולמרוד באומות העולם (מבית ומחוץ).
ו. פועלי אגודת ישראל - היום מפריחים מחדש סיסמאות לוחמי ירושלים
(ובחרת בחיים)
ז. נטורי קרתא - כרוז נגד כופר הישוב (מכתב גלוי ליהדות החרדית).