בית''ר 95

 

הפריחה הפוליטית של הנוער היהודי במזרח אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה עצומה, תלמידי הגימנסיות השונות חיפשו דרכים רבות כדי לשפר את מצבו של העם היהודי בגולה - הדבר בא לידי ביטוי בהתאגדותם של בני נוער בקורפורציות ובהסתדרויות תרבותיות-פוליטיות שונות. 
בשלהי 1923 הגיע זאב ז'בוטינסקי ללטביה כדי לפגוש את אותו נוער אקטיביסטי שתמך בתורתו, והרצה בפניו על גבורת טרומפלדור בתל חי, מפעלו של אליעזר בן יהודה והצורך בהקמת לגיון עברי לגאלי, שיבטיח את המפעל הציוני בארץ ישראל. בעקבות כך התכנסו מספר בני נוער מההסתדרויות של הגימנסיות העברית, הגרמנית, הרוסית והיידישאית בריגה יחד עם קורפורציית הסטודנטים "חשמונאי" ביוזמתו של אהרון צבי פרופס, חבר הסתדרות הגימנסיה העברית, והקימו הסתדרות "גג", שלימים כונתה הסתדרות "ברית יוסף תרומפלדור" ובקיצור - בית"ר. 
ההסתדרות החדשה קיבלה את חסותו של ז'בוטינסקי ולימים הפכה לתנועת הנוער הרשמית של התנועה הרוויזיוניסטית. במהלך השנים הצטרפו לבית"ר עוד ועוד הסתדרויות של נוער ציוני באירופה, בעיקר בפולין ובליטא, ובמדינות מעבר לים כמו ארה"ב, דרום אפריקה וארץ ישראל. התנועה עסקה בפעילות חינוכית-תרבותית ציונית, הכשרה מקצועית, אך בעיקר הכשרה צבאית, על מנת להגשים את חזון הלגיון העברי של ז'בוטינסקי ולהוות את צבא המדינה העברית העתידית. 
במחצית השנייה של שנות ה-30 הפכה התנועה לגוף משמעותי בזירה הפוליטית היהודית, בעיקר בפולין, ומנתה בסביבות ה- 70,000 חברים בכל רחבי העולם. בוגריה לקחו חלק נכבד בפעילות התנועה הרוויזיוניסטית ורבים מחבריה היוו את הבסיס למחתרות אצ"ל ולח"י.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חדלה התנועה לפעול בשטחי הכיבוש הגרמני והרוסי, חבריה לקחו חלק נכבד במרידות בגטאות, בפעילות הפרטיזנית ביערות ובלחימה של צבאות בעלות הברית - רבים מהם נספו בשואה. 
לאחר המלחמה חזרה התנועה לפעול, במקביל לתנועות אחרות, בשארית הפליטה באירופה. בארץ ישראל פעלה התנועה עד להוצאתה אל מחוץ לחוק על ידי הבריטים ב-1947, אך חזרה לפעול לאחר קום המדינה וממשיכה לפעול עד עצם היום הזה גם במדינות רבות ברחבי העולם כולו.
על ברכי בית"ר חונכו אינטלקטואלים, אנשי צבא, חברי כנסת, שרים וראשי ממשלה.
תל חי!

YouTube.png
תצלומים מאוספי ארכיון המכון מלווים בשיר מעפילי בית"ר