ארכיונו של יוסף טרומפלדור עולה לאוויר

על אידיאליזם והומניזם – ארכיונו של יוסף טרומפלדור עולה לאוויר
================================

   "לא נוח לכתוב על הסוס, סלחי לי אהובתי!"51424814_2341439035887942_4186839621717458944_n.jpg

 

עם יד אחת ובסיועו של הסוס בלבד נהג אוסיה (יוסף טרומפלדור) לגולל במכתביו לחברתו פירה רוזוב את חיי היום יום בחזית גליפולי העקובה מדם. הוא סיפר על הכל - על כלי הנשק של שני הצדדים, הטורקים, האנגלים, הצרפתים והפגזים, הפצועים וההרוגים, המפקדים והפקודים, על הפרדות המסכנות שנפגעו בהפצצות, על הוויכוחים והריבים - על גורלו המר של הגדוד העברי, ומידי פעם, אם אפשר, גם על הווטרינר שחרץ את גורל הפרד שסבל. אבל הכי מכל - על הגעגועים לפירה, אהובתו:

"בילדותי קראתי אגדות על השטיח המעופף - אם היה לי שטיח כזה, רק ל-10 דקות, הייתי טס אלייך לאלכסנדריה רק כדי להביט בעינייך הגדולות, שלפעמים עליזות ולפעמים עצובות, לומר לך כמה מילים, לשמוע את קולך והשיר החביב שלך, אבל הכי חשוב - ללטף ולהתלטף."

הוא התחנן בפני הטורקים: "חכו, אל תירו! תנו לי לקרוא את המכתב של אהובתי!" זה לא עזר והוא נאלץ לקרוא את המכתב "לצלילי היריות, ההפצצות, הרעש והצעקות של האנשים והחיות" - אך "בכל הלכלוך והאבק" הרגיש את "החמימות" של המכתב.

אוסיה היה אידיאליסט גדול אך גם הומניסט דגול - למרות שאיפותיו להקים כוח צבאי יהודי, מאס מהמלחמות ותעה לשם מה הן בכלל נחוצות - בכל מכתב מנה את מספר ההרוגים והפצועים גם מבין הפרדות והסוסים - למעשה, הוא עצמו חי כל יום כאילו היה זה היום האחרון:

"אני מנשק אותך פעם נוספת – ייתכן כי בפעם האחרונה - דרישת שלום לכולם, אם איהרג – זה יהיה למען העם היהודי והאידיאלים שלנו."

לא רק פירה התגעגעה לאוסיה האהוב, גם אחיו הקטן פרידה (אלפרד) חיכה בצפייה לחזרתו מהמלחמה, ולמעשה, לשלל שיביא עמו במתנה:

"אם זה לא קשה לך ואם זה אפשרי, כשתחזור אלינו תביא עמך בבקשה את הכדורים, הרובה עם הכידון הטורקי והגרמני, ואם אפשר גם את האנגלי והפגיון הגדול והקטן, ואם אפשר תביא גם כמה מטבעות טורקיות ואנגליות, ואם אתה יכול גם חרב צ'רקסית (ששקה) או חרב סיף או חרב טורקית או איך שקוראים לזה – "יטגן". אתה יודע מדוע אני מבקש ממך? מכיוון שראיתי את כל אלה אצל חברי אדמוב, שהובאו על ידי אביו. חבל שאתה לא ממליץ עלי כדי שיצרפוני למלחמה – ברצוני להיות עמך ולהילחם. ועוד דבר, אם אפשר תביא מדים של קצין טורקי, אבל לא כדאי לשלוח אותם..."

אוסיה שרד את המערכה בגליפולי, שבה נהרגו מעל ל-100,000 לוחמים משני הצדדים. בהמשך המלחמה המשיך במאבק עם זאב ז'בוטינסקי לקיומו של הגדוד העברי. בתחילת 1918 פנה לפעילות בברית "החלוץ" למען הקמת קיבוצים, כוח צבאי חלוצי ואיחוד כל הפלגים על מנת לשמור על זכויות הפועלים.

אוסיה וחמשת חבריו נהרגו בי"א באדר תר"פ בקרב על הגנת תל חי. הוא היה מופת בחייו ובמותו ולא מעט מהזרמים בתנועה הציונית אימצוהו לחיקם - ביניהם תנועת הנוער בית"ר, שעל שמו היא גם קרויה.

חלק מארכיונו של טרומפלדור הופקד בידי ארכיון המכון - הוא מכיל כ-45 תיקים, בעיקר מכתבים ששלח ונשלחו אליו. לאחרונה סיימנו לסרוק את כולו ולרגל ציון 

י"א באדר אנו משיקים את הנגשתו לכלל הציבור באתר האינטרנט של המכון.

1.jpg (2)