אודות

מנהלת הארכיון: אמירה שטרן

טלפון:     03-5287320

 

amira_stern@jabotinsky.org

 

תולדות הארכיון

 

בשנות השלושים המוקדמות של המאה ה-20, בעקבות הצעותיהם של מוסדות התנועה הרוויזיוניסטית בגולה, התקבלה החלטה להקים בארץ-ישראל ''מוזיאון בית''ר'', אשר יאסוף חומרים ארכיוניים הקשורים בזאב ז'בוטינסקי ובתנועה הרוויזיוניסטית. ד''ר יוסף פעמוני, מראשוני התנועה הרוויזיוניסטית ובית''ר בארץ-ישראל, החל לרכז בדירתו בתל-אביב גזרי עיתונות, מסמכים, תצלומים וכרוזים של התנועה. ב- 1937 הועבר החומר למשרדו בקופת חולים לאומית, שם המשיך פעמוני עם מספר מתנדבים לאסוף חומר ולסדרו.

בשנת 1938, בעקבות חיפושי הבולשת הבריטית אחר חשודים בהשתייכות לאצ''ל והעלאתו לגרדום של שלמה בן-יוסף, הופסק איסוף החומר וסידורו במשרדי קופת החולים. פעילות הארכיון חודשה רק ב- 1940 עם הפסקת פעילות האצ''ל נגד הבריטים בפרוץ מלחמת העולם השנייה. החומר הרב שהצטבר במשרדי קופת החולים הועבר לבניין ''מצודת זאב'' בתל-אביב, בו שוכן הארכיון עד היום.

לאחר מלחמת העולם השנייה חודש הקשר עם הגולה ולארכיון החלו להגיע מסמכים הקשורים בפעילות בית''ר והתנועה באירופה. ד''ר יוסף פעמוני שהשתתף בקונגרס הציוני 
ה-כ''ב, ב-1946, נפגש עם נציגי התנועה הרוויזיוניסטית וביקש מהם למסור ל''מוזיאון בית''ר'' פרסומים, תצלומים ומסמכים המשקפים את פעילותם. באותה עת הופקד גם ארכיונו האישי של זאב ז'בוטינסקי. ב-1947, זמן קצר לפני שתנועת בית''ר הוכרזה על-ידי המנדט הבריטי כתנועה בלתי חוקית, שונה שם ''מוזיאון בית''ר'' ל''מכון ז'בוטינסקי'' ובכך ניצל מסגירתו.

לאחר קום המדינה, התמסד ניהול המכון וד''ר פעמוני גיבש תכנית לקליטת החומר הארכיוני והצגתו לקהל המבקרים. הארכיון החל לשמש גם כארכיון של תנועת החרות ולאחר מכן של גח''ל והליכוד. בשנת 1958 הארכיון קיבל מעמד ''ארכיון ציבורי'', על פי חוק הארכיונים.

בשנת 1964 לפי בקשת הנהלת המכון הגיש ההיסטוריון ד''ר דניאל קארפי הצעה לארגון החומר הארכיוני וסידורו על פי העקרונות של מקצוע הארכיונאות. פסח גני שהתמנה לתפקיד מנהל הארכיון לאחר פטירתו של ד''ר פעמוני, יישם את התכנית והמשיך בפיתוח הארכיון.

בשנת 1990 עם פרישתו של פסח גני עבר התפקיד לידי אמירה שטרן, שהחלה בתהליך המיחשוב והדיגיטציה של הארכיון. 


על הארכיון 


בארכיון שמורים 436 ארכיונים אישיים של זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו ושל מנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית ופעיליה. 215 ארכיונים מוסדיים של ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה''ר), ההסתדרות הציונית החדשה (הצ''ח), תנועת הנוער בית''ר וסניפיה בארץ ובעולם, תנועת העבודה הלאומית, קרן תל חי, ועדים וליגות (כגון ליגה עברית ימית, הוועד לשחרור האומה), תנועת החרות, גח''ל והליכוד, ארכיונים ואוספים של ניל''י, ברית הבריונים, האצ''ל, לח''י, עליה ב', גולי אפריקה, עולי הגרדום ועוד.

 
כמו כן שמורים בארכיון אוספים משלימים הכוללים:

 
עיתונים וכתבי עת - 1033 כותרים 
(כולל אוסף נדיר של עיתוני התנועה לפני קום מדינה)  ספרים -  18400 כותרים 
תיעוד בעל פה -  2200 עדויות וראיונות 
תצלומים כ- 35000 תצלומים 
קלטות וידאו -  700 קלטות 
קלטות שמע -  1750  קלטות וסלילים 
כרזות -  כ- 3685 כרזות

דגלים כ- 300 דגלים 

 וכן אוספים של בולים, סמלים, גלויות, תמונות ופסלים

 

סידור החומר ואירגונו

 
תהליך סידור החומר הארכיוני ורישומו מתנהל בהתאם לעקרונות הבסיסיים של הארכיונאות. הרישום תואם במידה רבה את הסטנדרט הבינלאומי.

החומר הארכיוני מתחלק ל- 10 מדורים:

 
מדור א' — ארכיונים אישיים של זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו 
מדור ב' — ארכיונים ואוספים של תנועת בית''ר 
מדור ג' — ארכיונים ואוספים של ברית הציונים הרוויזיוניסטים - הצה''ר וההסתדרות הציונית החדשה - הצ''ח 
מדור ד' — ארכיונים של ארגונים ומוסדות של תנועת העבודה הלאומית 
מדור ה' — ארכיונים של מוסדות תנועת החרות, גוש חרות ליברלים - גח''ל, המפלגה הליברלית, הליכוד 
מדור ח' — ארכיונים של ועדים, ליגות, חומר משפטי 
מדור ט' — ארכיונים ואוספים של משקי חרות-בית''ר 
מדור כ' — ארכיונים ואוספים של הגדודים, ניל''י, ברית הבריונים, הגנה, האצ''ל, לח''י, חי''ל, מאורעות, השואה, עליה ב 
מדור ל' — ארכיונים ואוספים של ארגונים ומוסדות שקשורים בתנועה הלאומית 
מדור פ' — ארכיונים ואוספים אישיים 

בכל מדור רשימת ארכיונים (חטיבות) המתוארים ברמה בסיסית: סימול הארכיון, שם הארכיון, טווח התאריכים ומצב הסידור (לא מסודר, מסודר, ממוחשב, סרוק). לארכיונים שאינם מסודרים או ממוחשבים קיים רישום של שורה אחת ברשימת התיקים הכולל מצב סידור ומספר תיקים משוער. לארכיונים ממוחשבים או סרוקים ניתן למצוא רשימת תיקים. רישום התיקים נעשה ברמה של תמצית, הנותנת פירוט רחב לתוכן התיק וכן קישור לארכיון ולמדור.

מבנה הארכיון בא לידי ביטוי בדפדוף בקטלוג (קישור לדפדוף). 
ספרים, אוספים מיוחדים (תצלומים, קלטות שמע וקלטות וידאו, עדויות וכד') מתוארים בהתאם לכללים ולדרישות המיוחדות של סוגי החומר השונים. 

עד היום סודרו ונרשמו 651 ארכיונים, כאשר מתוכם 290 ארכיונים ממוחשבים ו-63 ארכיונים ממוחשבים וסרוקים