פתיחת בית הספר למקצועות ימיים

 ב-26 במאי 1939 נטלה על עצמה קרן "תל-חי" יחד עם המועצה המקומית נתניה וברית ידידי הספנות העברית בארץ-ישראל לממן פתיחת בית ספר למקצועות ימיים. שישה חודשים לאחר פרוץ המלחמה העולמית השנייה, נקלעה קרן "תל-חי" לקשיים בתפקוד המגביות. מצב המלחמה העולמית שאיש לא ידע כיצד תתפתח ומתי תסתיים הקשה מאוד על התפקוד. לפיכך, בישיבה שכינס הדירקטוריון הארצי של קרן "תל-חי" בארץ-ישראל, ב- 7 במרס 1940, הוחלט, שיש להמשיך במגבית ולעשות כל מאמץ לשם הצלחתה. ד"ר יעקב הופמן, חבר הדירקטוריון הארצי, טען על אי קבלת סיוע מבית"ר וגם מצד המוסדות האחרים שלא נקב בשמם. בעיקר רצה סיוע מפלוגות הגיוס של בית"ר. ועל כך קיבל הסכמה מנציב בית"ר שנכח בישיבה. [לא צוין שמו ב'פרטיכל']. כן הוחלט, בסעיף ב', כי "ההכנסות של קרן תל-חי מיועדות, אך ורק, למטרותיה הברורות והמנוסחות של קרן תל-חי (קנני בית"ר  ופלוגות הגיוס, ה.ע.ל. וקו'ח [קופת חולים לאומית], וכדומה". כן נקבע, בסעיף ג', שלא יכולות להיערך שתי מגביות במקום אחד. והמגבית תעשה רק על-ידי גובים קבועים של המוסד (סעיף ד'). בישיבה אחרת נקבעו המקומות בהם תיעשה המגבית: תל-אביב, ירושלים, חיפה, נתניה, פתח-תקווה, ראשון-לציון, רחובות ורמת-גן. כדי למנוע מגביות כפולות הוחלט לציין את זמן פעילות המגבית בכל יישוב שנקבע. במקומות בהם יקיים "מפעל בית"ר" (איסוף כספים), "רשאית קת'ח (בתקופת המפעל) לנהל רק את פעולתה הרגילה, כגון גביה, קופסאות, סרטים, נשפים ותרומות חג, לוחות הברזל, בולים. אולם לא להעביר פעולה של התחיבויות חדשות". ולהפך – "במקומות שמתנהל מפעל של קת'ח רשאית בית'ר לגבות רק את המס החדשי".   הסדרים אלה נועדו, בראש ובראשונה, לייעל את עבודות גביית הכספים וחלוקתם בהתאם לצרכים בשטח. כך, שניתן יהיה להשיג למחלקת ההדרכה שעל-יד נציבות בית"ר את מבוקשה – להוסיף לבית"ר ארץ-ישראל כ-100 מדריכים חדשים אשר הקננים [הסניפים] מחכים להם כבר בכיליון עיניים היות שהשורות הולכות וגדלות והצורך במדריכים מיומנים גדול מאוד.

תל חי.png

חזרה לתוכן העניינים