עם הקמת מדינת ישראל

עם הקמת מדינת ישראל ביום ה' באייר תש"ח(14 במאי 1948), המשיכה הקרן בפעילותה בגיוס והקצאת כספים לתנועה הרביזיוניסטית ובהמשך עם התמזגות התנועה הרביזיוניסטית עם תנועת החרות מייסודו של הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל, לאחר הבחירות הכלליות לכנסת הראשונה, ולקראת הוועידה הארצית הראשונה של תנועת החרות (ביולי 1949), הוקמה 'ברית חרות - הצה"ר' וקרן "תל-חי" המשיכה פעילותה למימון מפעלי התנועה. במיוחד סייעה בתמיכה בנכי האצ"ל ובמשפחות החללים, שעד ערב מלחמת ששת הימים (יוני 1967) טרם הוכרו, בדומה לחללי לוחמי חירות ישראל (לח"י) כחללי מדינת ישראל.

 מצבה הכספי של הקרן החלה להתדרדר כתוצאה מהצרכים הגדלים והולכים של תנועת החרות. במיוחד, מהבחירות הכלליות לכנסת השלישית (1955) ובמרוצת עשרים השנים הבאות, לרבות התמיכה בקבוצות הכדורגל של בית"ר, שעברו תהליך ארגוני ומבני: מעבר מספורט של חובבים לספורט מקצועני. למען הצלת הקרן, עברו מוסדות התנועה תהליך ממושך של הפרטה. מנחם בגין, יו"ר תנועת החרות, גח"ל (גוש תנועת החרות – המפלגה הליברלית בישראל) והליכוד, נחלץ לסייע. הוא ערך מסעי התרמות בחו"ל ועם הנושים נערכו הסדרים של החזרת ההלוואות והחובות. קרן "תל-חי" שבה לתפקוד – ובהצלחה במסגרת חדשה של הליכוד.    

תל חי.png 

חזרה לתוכן העניינים