הקמת "מצודת זאב" בתל-אביב

 

אחד המפעלים הגדולים ביותר של קרן "תל-חי" הוא הקמת "מצודת זאב", לימים בית ז'בוטינסקי על 14 קומותיו. בעבר היה במקום פרדס ערבי מוקף כרמי גפן, שנרכש על-ידי עיריית תל-אביב, נמסר לבית"ר שהקימה עליו, ברח' הכרמל 84, בתל-אביב, מבנה קטן – "מועדון תרומפלדור". אבל, החל מיום 6 במאי 1935, לכבוד יום הולדתו השבעים ולציון חצי יובל למלכותו של ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה הגדולה וקיסר הודו (1910 – 1937), ייקרא הרחוב על שמו. כך שהכתובת החדשה תהיה מאז ועד היום: רח' המלך ג'ורג' החמישי 38. [1] עם תחילת מפעל הבניין אותו נטלה על עצמה קרן "תל-חי", היה האתר בשולי העיר העברית. עם השלמתו, לאחר שנים רבות (1965), יהפוך למרכז החי והנושם של הכרך תל-אביב – יפו.[2]

 

 8366.jpg

                    מצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 תל-אביב          

 

  בצהרי יום שני של חול המועד פסח תרצ"ד (5 באפריל 1934), נערך טקס הנחת אבן הפינה "לבניין בית"ר בשם ז'בוטינסקי ברחוב הכרמל". קרן "תל-חי" הודיעה באותו מעמד חגיגי, כי "המפעל העממי של מצודת זאב מסתיים ב-15 בינואר 1937". הקמת מצודת זאב התנהלה בהתלהבות גדולה , אך בעצלתיים. מחסור באמצעים כספיים והתלקחות מאורעות הדמים של תרצ"ו – תרצ"ט (1936 – 1939), גרמו להאטת הבנייה. ולמרות הכול, לאחר הסדרת רשיונות ההריסה והבנייה, החליטו כל מוסדות התנועה המעורבים במפעל זה על הקמת הבניין המרכזי לתנועה הלאומית שיישא את שמו של זאב ז'בוטינסקי. ב-29 במאי 1936, אף אישרה ההנהלה הראשית של קרן תל-חי, שמקום מושבה בפריז, את הרכב "הוועדה להקמת בנין מצודת זאב בתל-אביב": חיים בלילובסקי – היו"ר, שלמה מאירוביץ, המהנדס משה רויטמן. הנשיא זאב ז'בוטינסקי הסכים לתת למפעל את שמו, בתנאי שהתנועה הלאומית בארץ-ישראל ובעולם כולו תשמור עליו ותכונן את הבניין המועד שקיבלה על עצמה. בהמשך, הוכרזה תחרות לתכנית מצודת זאב. מבין שמונה תכניות שהוגשו לחבר השופטים בראשות ישראל רוקח, מ"מ ראש העירייה (וראש עיריית תל-אביב לאחר פטירת מאיר דיזנגוף ביום ז' בתשרי תרצ"ז – 23 בספטמבר 1936) – ניתן הפרס לאדריכל הרי ז' לוריה. רק אז החלו בעבודות הכנה ראשונות להקמת הבניין. באותו זמן, נתקבל מאת העירייה רישיון הבנייה על שמה של קרן "תל-חי".

מי שדחף ועודד לבנות את הבניין על אף  כל הקשיים והמצוקות היה ז'בוטינסקי. במכתב (ברוסית) ששיגר מלונדון (28 ביולי 1936) אל בלילובסקי, יו"ר הנהלת קת"ח בארץ-ישראל, ולחבר הנהלת הבניין שלמה מאירוביץ, כתב, בין השאר: "אין זה הוגן לתת עצות מרחוק, במיוחד כאשר אין נותנים כסף. אבל לו שאלו אותי הייתי אומר: התחילו לבנות [את מצודת זאב בתל-אביב], אף על פי שעדיין לא כל האלף נמצא בבנק. אם נזכה לחיות, אשלח לכם אחרי 16 באוגוסט[3], ואחרי מגבית תשרי שוב אשלח, ובסתיו תוכל קרן 'תל-חי' לזקוף ראשה ואנחנו נעמוד על רגלינו. אך אם נגזר עלינו לטבוע, הייתי מציע לטבוע דווקא עם הבניין הבלתי גמור שהתחלנו לבנותו, ולא עם הבניין שטרם הוחל בבנייתו".[4]  ז'בוטינסקי האמין. הסובבים אותו פחות. הוא הוסיף במכתב: "אם רק תהיה לחברים די סבלנות, ובעיקר יכולת לבוז לכל הסובב אותם ולעשות מה שניתן – נחיה ונגיע כולנו יחד לאותה תנופה".[5] ולא – כך הבטיח: ..."אגיע לתנופה הזאת לבדי, אבל אגיע אליה".[6]

טקס יריית אבן-הפינה ויציקת היסודות התקיים ביום 28 באוגוסט 1936. תרומות להקמת הבניין הגיעו לא רק מגבירים ובעלי יכולת, אלא גם מהמוני החברים. לפיכך, פרסמה קרן "תל-חי" את מספר הטלפון שלה – 1788 – לאלה הרוצים לתרום באמצעות הטלפון. פורסם ב"הירדן" ובעיתונים נוספים על הוצאת בול מיוחד של קרן "תל-חי" בעיצובו של הצייר דונת (בערך נקוב של 2 מיל). כן הודפסו על-ידי קרן "תל-חי" גלויות אמנותיות של תמונת הבניין [הדמיה]. "הירדן" אף החל לפרסם מודעות פרסום לאורך 5 טוריו של תחתית העמוד האחורי ובו הכיתוב: "תנו יד להקמת 'מצודת זאב' בית ז'בוטינסקי / הקימו מבצר ומשגב לישוב הלאומי". בצד ימין של אותו פרסום הופיע סמליל ובו תצלום הבניין עם הכיתוב: "מצודת זאב / בית ז'בוטינסקי תל-אביב / תרצ"ז 1937".

 

 8363.jpg

  ראש עיריית תל-אביב ישראל רוקח, קולונל ג'ון הנרי פטרסון, המהנדס רויטמן, האדריכל לוריה, מנהל העבודה אריה פוסק וחברי ועדת הבניין באתר הבנייה של "מצודת זאב" בתל-אביב,        מרס 1937

 

  במרס 1937 ביקר באתר הבנייה חבר ההנהלה הראשית של קרן "תל-חי" העולמית קולונל ג'ון הנרי פטרסון ונתקבל בכבוד על-ידי ראש עיריית תל-אביב ישראל רוקח, המהנדס רויטמן, האדריכל לוריה, מנהל העבודה אריה פוסק וחברי ועדת הבניין. פטרסון שסייר באתר הבנייה הביע התפעלותו במשפט: קרן "תל-חי" "לקחה על עצמה ביצוע מפעל כה נהדר שיביע את הערצת העברים לזאב ז'בוטינסקי, הלוחם האמיץ לתקומת ישראל".[7] אתר הבנייה נהפך למוקד לעלייה לרגל של כל אורחי התנועה שהגיעו לתל-אביב.  ביקור שזכה לחשיפה מיוחדת הוא זה של ד"ר ויקטוריה ספקטור מלודז', פולין, אשת תעשיין עתיר נכסים ובעל תשלובת טקסטיל אדירה, שהגיעה במיוחד לארץ באווירון. ד"ר ספקטור הייתה גם המורשה הארצית של קרן "תל-חי" בפולניה. היא אמורה הייתה לסייע במגבית להקמת מצודת זאב.

 

[1] ביום 2 במאי 1935, נערכו בלונדון וברחבי הקיסרות הבריטית אירועים חגיגיים לכבוד "יובל הכסף" למלכותו של ג'ורג' החמישי. בירושלים נערך מצעד צבאי ברחוב הנושא את שמו מאז 1924 בהשתתפות יחידות הצי וחיל הספר של עבר הירדן ובמעמד הנציב העליון. 

[2] יוסף קיסטר, 'מצודת זאב: ממועדון בית"ר ע"ש תרומפלדור לבית ז'בוטינסקי', בתוך: "האומה", במה למחשבה לאומית, העורך: יוסי אחימאיר, גיליון מס' 193, שנה נ"א, אביב תשע"ד – פברואר 2014, רבעון בהוצאת המסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי, תל-אביב, עמ' 78 – 87. 

[3] אחרי ועידת קרלסבאד. ב-16 באוגוסט 1936 התכנסה בקרלסבאד, צ'כוסלובקיה, מועצה פיננסית של ברית הצה"ר לדון בתקציב התנועה ובדרכים לחלצה מן המשבר הכספי בו הייתה נתונה.

[4] זאב ז'בוטינסקי, איגרות כרך אחד עשר 1936, (העורך: משה הלוי), מכון ז'בוטינסקי בישראל, הוצאת הספריה הציונית – ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים תשע"א – 2011, איגרת 231, עמ' 226 – 227 

[5] שם, עמ' 227

[6] שם

[7] "הירדן", 1 באפריל 1937

תל חי.png

חזרה לתוכן העניינים