העברת המשרדים לארץ-ישראל

בוועידה הארצית של ברית הצה"ר שהתכנסה בווינה, בפברואר 1931, נתקבלו החלטות גם בעניין קרן "תל-חי". אחת ההחלטות שנתקבלו ואושררו בישיבת מליאת הוועד הפועל של ברית הצה"ר שנתכנסה בפריז (בפברואר 1931) הייתה שמשרדי קרן "תל-חי" יועברו מלונדון לפריז. אך, בפועל, הדבר בוצע רק בשלהי 1933. שנתיים לאחר מכן (מאי 1935), נתקבלה החלטה על העברת המשרדים לארץ-ישראל.

בינואר 1935, נחתם הסכם הין חברת הביטוח 'פניקס' לבין קרן "תל-חי". לפי אותו הסכם, התחייבה קרן "תל-חי" לסייע לחברת הביטוח תמורת עמלות. ואילו חברת 'פניקס' התחייבה להשקיע בארץ-ישראל את הכנסותיה מעסקיה בארץ. על ההסכם חתם מטעם ה'קרן' ז'בוטינסקי בתוקף תפקידו כנשיא קרן "תל-חי".  

 ב- 14 בפברואר 1935 פרסמה ההנהלה הציונית הודעה שאין היא מכירה בקרן "תל-חי" בתור קרן ציונית. פרסום זה היה ביטוי להחרפת מערכת היחסים שבין הממסד הציוני לבין התנועה הרביזיוניסטית ומוסדותיה. החרפת יחסים שהחמירה בעקבות פרשת הריגתו של ד"ר חיים ארלוזורוב, יו"ר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית על חוף ימה של תל-אביב בליל שבת 16 ביוני 1933. עם דחיית הסכם ז'בוטינסקי – בן-גוריון שהתקיימו בין שני המנהיגים היריבים בתנועה הציונית, בלונדון, כתב ז'בוטינסקי מכתב (25 במרס 1935) מסנט לואיס, ארה"ב, אל ידידו מיכאל השכל, הנדבן והתורם הגדול לתנועתו, ביוהנסבורג, דרום אפריקה, ובו התלונן על הפרתם. הופרו על ידי מתנגדינו לכל עבר"[1]... כוונתו הייתה להמשך עלילת-הדם בפרשת ארלוזורוב, למרות זיכויים של שלושת הנאשמים חברי מפלגתו ומניעת רישיונות עלייה ('סרטיפיקטים') מחברי בית"ר והתנועה הרביזיוניסטית. וכן, המשך מסע הכפשה – "מסע צלב", כלשונו, נגד קרן תל-חי בעוד הוא וחברי תנועתנו "הפסקנו כל מאבק נגד קק"ל (קרן קיימת לישראל –י"ק) וק"ה (קרן היסוד – י"ק)".[2]     

 

מעטפה.jpg 

            איגרת ז'בוטינסקי אל הנדבן מיכאל השכל מדרום אפריקה (25 במרס 1935)

 ביום כ' בתמוז תרצ"ח (יולי 1938), יום השנה השלושים וארבעה לפטירתו של חוזה מדינת היהודים ד"ר בנימין זאב הרצל, נפתחה תערוכת 'מוזיאון בית"ר', בתל-אביב. התערוכה מומנה על-ידי קרן "תל-חי". הוצגו בה הישגי תנועת בית"ר מאז הקמתה לפני כחמש עשרה שנים בריגה, לטביה. מוזיאון בית"ר  בהנהלתו של מייסדו יוסף פעמוני, החל בפעילותו, בתל-אביב, מיום 14 בדצמבר 1931. תחילה, שכן ברחוב יבנה 2 בתל-אביב במקום בו גם התגורר מנהל המוזיאון. באפריל 1938, עבר מוזיאון זה – מוזיאון בית"ר, לימים מכון ז'בוטינסקי בישראל, לרשותה של קרן תל-חי.

 

3534.jpg 

       יוסף קלוזנר - ביקור בתערוכת ז'בוטינסקי, מוזיאון בית"ר       

4038.jpg        

 יוסף פעמוני, מנהל מוזיאון בית"ר,  לימים מכון ז'בוטינסקי בישראל

 

[1] יוסף ב' שכטמן, 'זאב ז'בוטינסקי – פרשת חייו', ספר שלישי: 1935 – 1940, הוצאת ספרים קרני, תל-אביב 1959, עמ' 11

[2] זאב ז'בוטינסקי, 'איגרות', כרך עשירי 1935, מכון ז'בוטינסקי בישראל והספריה הציונית – ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים תשס"ט-2009, איגרת מס' 62, עמ' 68 – 70

תל חי.png

חזרה לתוכן העניינים