אירוע לחלוצי הימאות העברית

אירוע חגיגי ראוי לציון נערך במקום ב-7 באוקטובר 1937, לכבוד חלוצי הימאות העברית, מלחי הספינה "שרה א'", בוגרי בית הספר הימי של בית"ר בצ'וויטאווקיה, שליד רומא. ביקורם המתוקשר בארץ-ישראל היה מקור לגאווה גדולה ולהתרוממות רוח. בחודש זה – אוקטובר – נערכה מסיבה ליום הולדתו של ראש בית"ר. במסיבה הכריזו על מפעל מיוחד לגיוס כספים למטרת השלמת הבנייה. "חובת כבוד היא לתנועה לגמור במפעל שהתחילה בו ומשנה חובה היא לבית"ר לעזור בכל מאמצי-כחה בהשלמת הבנין הנושא את שם ראש ומפקדו". וכן: "יום ההולדת של ר"ב [ראש בית"ר] – היא ההזדמנות המתאימה ביותר למאמץ זה; ואין גם צורה נאה ויפה יותר להבעת ההכרה לר"ב ליום הולדתו מאשר זו שכל בית"רי יוסיף ביום זה לבנה לבנין מצודת- זאב".  בארצות רבות הוקמו מגביות שונות ביוזמת קרן "תל-חי" ותרומות הגיעו ארצה. אולם מאורעות תרצ"ו, שנמשכו בעצימות משתנה עד סמוך לפרוץ המלחמה העולמית השנייה, מנעו בעד השלמת הבניין במועד – שנת השישים לז'בוטינסקי. במהלך תקופה זו הוקמו רק הקירות של קומת המרתף וקומת הקרקע וניבנו קירות עליהן. אך מצודת זאב קמה והייתה לעובדה.

  

 710.jpg

          מלחי הספינה "שרה א'" מתקבלים בתשואות-חן בביקורם בארץ-ישראל

 

  ב-1 בספטמבר 1939, פלשו צבאות גרמניה לפולין והחלה המלחמה העולמית השנייה. עבודות הבניין של מצודת זאב הופסקו. אלה חודשו רק בשנת 1947. יומון "המשקיף" פרסם זאת ב-10 ביולי 1947. לצורך חידוש העבודות באתר הבנייה , החלו הגורמים המופקדים על המשך הבנייה ובראשם קרן "תל חי" בפעולת מגבית תחת הכותרת: "לבנים לבניית מצודת זאב". בהתאם לתכנית יהיו ב'מצודה' שלוש קומות. סה"כ יהיו ב'מצודה' 48 חדרים; וזאת מלבד האולם הגדול עם 800 מקומות ישיבה. תכנית הבניין והעבודות באתר הבנייה שנתקעו במאורעות הדמים של תרצ"ו – תרצ"ט (1936 – 1939), פרוץ מלחמת העולם השנייה ושש שנותיה, המאבק בשלטונות המנדט, ה"סזון" והמחסור בחומדי בנייה וכספים. עתה, 1947, בשחר עצמאותנו, החליטו בהנהלת קרן "תל-חי" להמשיך בבנייה. בחנוכה תש"ח הכריזה קרן "תל חי" על פעולה מוגברת למען מצודת זאב. וביום י"ב בחשוון תש"ח, יום הולדתו של זאב ז'בוטינסקי, הוכרז על חידוש העבודות באתר.

  על פעולות לחידוש העבודות לבניין מצודת זאב, פורסם ב"המשקיף" מיום 10 ביולי 1947. לצורך זה החלו הגורמים המופקדים על המשך הבנייה ובראשם קרן "תל-חי" בפעולת מגבית תחת הכותרת: "לבנים לבניית מצודת זאב".

  חלפו חמש עשרה שנים ובמחצית 1963, החלו העבודות להשלמת בניינו של בית ז'בוטינסקי על יסודות מצודת זאב. תכנית חדשה, שאפתנית , שלא הייתה בחזונם של ראשונים, שראו לנגד עינם מצודה בת שלוש קומות. עכשיו נערכו להקמת מגדל בן ארבע עשרה קומות. קרן "תל חי" נטלה על עצמה גם משימה זאת. בית ז'בוטינסקי החל לתפקד משלהי שנת 1966. מאז הוא חלק בלתי נפרד מנופה של תל-אביב – יפו. התנועה הנרדפת הרחיבה שורותיה והפכה במרוצת כל אותן השנים למפלגת השלטון במדינת ישראל.

לא זכתה התנועה הלאומית ולא זכה מנהיגה, שהבניין הנושא את שמו יושלם בעודו בחיים. מצודת זאב, שהייתה אמורה להיות גולת הכותרת להוקרת התנועה הלאומית למורה הדור בחייו, תיהפך בתוקף נסיבות מותו בטרם עת, ביום כ"ט בתמוז ת"ש (3 באוגוסט 1940) – רחוק מבני חלומו וסברו – הבית"רים ומאלה הלוחמים באור ובסתר, משורות הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל (אצ"ל) ונאמניו במפלגת הצה"ר, בהסתדרות העובדים הלאומית,

במוסדות ההסתדרות הציונית החדשה ובכל אתר ואתר – למצבת זיכרון.  

1188.jpg

האניה שרה א' - מעגן בית הספר הימי של בית"ר, צ'יוויטוויקיה.

תל חי.png 

  חזרה לתוכן העניינים