סקירה היסטורית

להגשים רעיון לאומי (1928 – 1948)

                 באוקטובר 1928, נרשמה בפריז, קרן "תל-חי" במטרה לייסד בתי-ספר למדריכים בענף הספורט, להעניק תמיכה כספית לכל הסתדרויות הנוער העבריות העוסקות בספורט הגנה, ולהוציא לאור עיתונים , ספרים וכתבי עת בנושאים אלה. ועד הקרן הורכב משבעה חברים. שלושה מהם מייסדים: לויטננט- קולונל ג'ון הנרי פטרסון (1867 – 1947), מפקד גדוד נהגי הפרדות של 'ציון' והגדוד העברי ה-38 של הקלעים המלכותיים במלחמת העולם הראשונה, זאב ז'בוטינסקי (1880 – 1940), ראש בית"ר ויו"ר המפלגה הרביזיוניסטית (הצה"ר), ומאיר גרוסמ...

הכשרה צבאית וספורטיבית

  תעודה אחת השמורה בארכיון ז'בוטינסקי חושפת יוזמה להקמת טייסת ספורטיבית ע"ש זאב ז'בוטינסקי וקשורה בקרן "תל-חי". ב-30 בספטמבר 1928, כתב ז'בוטינסקי אל יעקב דה האז, ממנהיגי התנועה הציונית בארה"ב, את הדברים הבאים: "בפאריס ובלונדון רשמנו 'קרן ספורט' בשם 'תל-חי', שמטרתה לתמוך בתנועת הנוער שלנו 'ברית טרומפלדור' – חלוצים שאינם דוגלים במלחמת המעמדות".[1] ובהמשך, מציין ז'בוטינסקי, כי בהתחלה הוגדרה כקרן ספורט שתסייע בארגון הכשרה צבאית וספורטיבית של הנוער העברי. ברוח זו יצאה ההנהלה של קרן תל-חי בפולין ל...

מימון התנועה בארץ ובחו''ל

 היסטוריון בית"ר ד"ר חן מלך מרחביה (ח. בן-ירוחם), משייך הקמת קרן "תל-חי" למאורעות אב תרפ"ט (אוגוסט 1929) בארץ ישראל.[1]  לדבריו, בעקבות אותם אירועי דמים, היה צורך חיוני בהקמת קרן גדולה, קרן מגן, לרכישת נשק, להדרכה צבאית, לפעולת ארגון גדולה בקרב הנוער. "אותה קרן קרא ראש בית"ר בשם 'קרן תל-חי' ".[2] היא נועדה מלכתחילה להיות מפעל בין-ארצי של מימון פעולות התנועה הלאומית על כל מוסדותיה ושלוחותיה. במכתב ששיגר ז'בוטינסקי אל מנחם ארבר, נציב בית"ר ארץ-ישראל, מיום 14 באוקטובר 1929, על קרן תל-חי, נאמר ש"...

התרסה ל"קרן קיימת לישראל"

קרן "תל-חי" הייתה מיום הקמתה מעין התרסה ל"קרן קיימת לישראל"; ובמיוחד, ל"קרן היסוד", שנוסדה בלונדון, בוועידה השנתית של ההסתדרות הציונית העולמית, ביולי 1920, במטרה להוות את הזרוע לגיוס כספים של התנועה הציונית. ז'בוטינסקי, שהיה באותם ימים חבר ההנהלה הציונית, היה גם ממייסדי קרן היסוד. לצורך פעילותה של הקרן, בעיקר, במימון העלייה היהודית ומפעל ההתיישבות בארץ, היה צורך דחוף במסבירים ובמקדמי מכירות לאיסוף כספים. ומי אם לא ז'בוטינסקי נתבקש לצאת בשליחות זו. ז'בוטינסקי נחשב כבחיר המסבירים בתנועה הציונית...

חובת מס תמידי על כל יהודי לבניין המולדת

  כמנהיג האופוזיציה בתנועה הציונית, והחל מאפריל 1925, כיו"ר ברית הציונים הרביזיוניסטיים (הצה"ר), החל ז'בוטינסקי למתוח ביקורת גם על התנהלות קרן-היסוד. עמדתו הביקורתית החריפה עם עזיבתו את הקונגרס הציוני ה-17 שהתכנס בבאזל, שווייץ, (ביולי 1931) על רקע הסרת הצעת החלטה שהגיש לפיה: המטרה הסופית של התנועה הציונית היא הקמת מדינה יהודית בעלת רוב יהודי משני עברי הירדן. יחד עם זאת, על אף שהאמין בציונות המדינית לא נהג לזלזל בציונות המעשית של איסוף כספים והקמת מגביות כדי לממן את המפעל הציוני. הוא אכן תמך ב...

העברת המשרדים לארץ-ישראל

בוועידה הארצית של ברית הצה"ר שהתכנסה בווינה, בפברואר 1931, נתקבלו החלטות גם בעניין קרן "תל-חי". אחת ההחלטות שנתקבלו ואושררו בישיבת מליאת הוועד הפועל של ברית הצה"ר שנתכנסה בפריז (בפברואר 1931) הייתה שמשרדי קרן "תל-חי" יועברו מלונדון לפריז. אך, בפועל, הדבר בוצע רק בשלהי 1933. שנתיים לאחר מכן (מאי 1935), נתקבלה החלטה על העברת המשרדים לארץ-ישראל. בינואר 1935, נחתם הסכם הין חברת הביטוח 'פניקס' לבין קרן "תל-חי". לפי אותו הסכם, התחייבה קרן "תל-חי" לסייע לחברת הביטוח תמורת עמלות. ואילו חברת 'פניקס'...

ההתנהלות הכספית של הצה"ר

מועצת ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח), ארגון ציוני שנוסד בווינה, (ספטמבר 1935),  בנשיאותו של ז'בוטינסקי, התכנסה בוורשה (ספטמבר 1938), מיד לאחר הכינוס העולמי השלישי של בית"ר, וקיבלה שורת החלטות. לגבי קרן "תל-חי", הוחלט שמעתה ואילך כל ההתנהלות הכספית של התנועה הרביזיוניסטית על כל שלוחותיה תהיה באמצעות קרן "תל-חי". חזרה לתוכן העניינים 

סיוע בקליטת עולים חדשים

  במהלך שנות השלושים של המאה העשרים, סייעה קרן "תל-חי" לקליטתם של עולים חדשים ולאלה שהגיעו ארצה על ספינות המעפילים במסגרת עליית "אף-על-פי". כן הפנתה אותם אל פלוגות הגיוס של בית"ר ולהקמת יישובים חדשים. בשלהי 1935ערכה הקרן מגבית –"מגבית חנוכה" – עבור הקמת בניין הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) בתל-אביב. בשנות המאבק של הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל), סייעה הקרן לפעולות "הוועד למען האסירים והעצורים" של המפלגה הרביזיוניסטית (הצה"ר). ברוב מבצעי איסוף הכספים הסתייעה הקרן בחניכי בית"ר. אף נערך רישום שמות ה...

הקמת "מצודת זאב" בתל-אביב

  אחד המפעלים הגדולים ביותר של קרן "תל-חי" הוא הקמת "מצודת זאב", לימים בית ז'בוטינסקי על 14 קומותיו. בעבר היה במקום פרדס ערבי מוקף כרמי גפן, שנרכש על-ידי עיריית תל-אביב, נמסר לבית"ר שהקימה עליו, ברח' הכרמל 84, בתל-אביב, מבנה קטן – "מועדון תרומפלדור". אבל, החל מיום 6 במאי 1935, לכבוד יום הולדתו השבעים ולציון חצי יובל למלכותו של ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה הגדולה וקיסר הודו (1910 – 1937), ייקרא הרחוב על שמו. כך שהכתובת החדשה תהיה מאז ועד היום: רח' המלך ג'ורג' החמישי 38. [1] עם תחילת מפעל הבניין...

אירוע לחלוצי הימאות העברית

אירוע חגיגי ראוי לציון נערך במקום ב-7 באוקטובר 1937, לכבוד חלוצי הימאות העברית, מלחי הספינה "שרה א'", בוגרי בית הספר הימי של בית"ר בצ'וויטאווקיה, שליד רומא. ביקורם המתוקשר בארץ-ישראל היה מקור לגאווה גדולה ולהתרוממות רוח. בחודש זה – אוקטובר – נערכה מסיבה ליום הולדתו של ראש בית"ר. במסיבה הכריזו על מפעל מיוחד לגיוס כספים למטרת השלמת הבנייה. "חובת כבוד היא לתנועה לגמור במפעל שהתחילה בו ומשנה חובה היא לבית"ר לעזור בכל מאמצי-כחה בהשלמת הבנין הנושא את שם ראש ומפקדו". וכן: "יום ההולדת של ר"ב [ראש בית...

פתיחת בית הספר למקצועות ימיים

 ב-26 במאי 1939 נטלה על עצמה קרן "תל-חי" יחד עם המועצה המקומית נתניה וברית ידידי הספנות העברית בארץ-ישראל לממן פתיחת בית ספר למקצועות ימיים. שישה חודשים לאחר פרוץ המלחמה העולמית השנייה, נקלעה קרן "תל-חי" לקשיים בתפקוד המגביות. מצב המלחמה העולמית שאיש לא ידע כיצד תתפתח ומתי תסתיים הקשה מאוד על התפקוד. לפיכך, בישיבה שכינס הדירקטוריון הארצי של קרן "תל-חי" בארץ-ישראל, ב- 7 במרס 1940, הוחלט, שיש להמשיך במגבית ולעשות כל מאמץ לשם הצלחתה. ד"ר יעקב הופמן, חבר הדירקטוריון הארצי, טען על אי קבלת סיוע מבי...

מימון פעולות להנצחת מורשת גבורת ניל"י

                      קרן "תל-חי" מימנה את הפעולות להנצחת מחתרת ניל"י וחבריה. היא גם עמדה מאחורי מימון ארגון העלייה המסורתית לקברה של שרה אהרנסון, גיבורת ניל"י, במושבה זיכרון יעקב. כן מימנה פעולות להנצחת גבורת האצ"ל ולוחמיו ובמיוחד דמותם של עולי הגרדום.                            שרה אהרנסון, גיבורת ניל"י, על בול קרן "תל-חי"  אוקטובר 1940 – נציגות מכון ז'בוטינסקי נפתחה בבואנוס איירס, ארגנטינה. הנציגות אספה כספים עבור קרן תל-חי. בראשה עמד ד"ר יוסף מירלמן. י"ב בכסלו תש"ב (2 בדצמבר 1941) –...

קרן "תל-חי" מנפיקה סדרות בולים

   קרן "תל-חי" הנפיקה סדרות בולים בדומה לבולי הקרן הקיימת לישראל. הבולים נועדו, הן להסברה של הרעיון הלאומי באמצעות עיצובם והן כמכשיר נוסף לאיסוף כספים. הבולים כללו: ציור דיוקנאות של אישים: הרמב"ם, הרב אברהם יצחק הכהן קוק , ד"ר בנימין זאב (תאודור) הרצל, ד"ר מקס נורדאו, שרה אהרנסון, יוסף תרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי (שני בולים). בולים המתמקדים בהכשרה צבאית: ההכשרה הימית של תנועת בית"ר בציור האנייה שרה א' ע"ש אשת התורם חיים קירשנר מדרום אפריקה, בית הספר הימי מקצועי לקציני ים, לספנות ולדיג של בית"ר...

עם הקמת מדינת ישראל

עם הקמת מדינת ישראל ביום ה' באייר תש"ח(14 במאי 1948), המשיכה הקרן בפעילותה בגיוס והקצאת כספים לתנועה הרביזיוניסטית ובהמשך עם התמזגות התנועה הרביזיוניסטית עם תנועת החרות מייסודו של הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל, לאחר הבחירות הכלליות לכנסת הראשונה, ולקראת הוועידה הארצית הראשונה של תנועת החרות (ביולי 1949), הוקמה 'ברית חרות - הצה"ר' וקרן "תל-חי" המשיכה פעילותה למימון מפעלי התנועה. במיוחד סייעה בתמיכה בנכי האצ"ל ובמשפחות החללים, שעד ערב מלחמת ששת הימים (יוני 1967) טרם הוכרו, בדומה לחללי לוחמי חי...

מפת פריסת נציגות קרן "תל-חי" העולמית

 מתוך האטלס הראשון בעברית בעריכת ז.ז'בוטינסקי וד''ר ש. פרלמן, 1925 המזרח התיכון     ארץ ישראל   מצרים אפריקה     דרום אפריקה   קונגו הבלגית (זאיר של היום) מרוקו אירופה     אנגליה צרפת גרמניה בלגיה פולניה בולגריה ליטא לטביה אסטוניה שבדיה הונגריה רומניה אמריקה הצפונית     ארצות הברית   קנדה אמריקה הדרומית (אמל''ט)...