11 בספטמבר (י"ח באלול תרפ"ב) – הרברט סמואל מתמנה ל"נציב עליון על ארץ-ישראל". הוא היה הנציב הראשון והיחיד בארץ ממוצא יהודי. החליט על מתן חנינה לז'בוטינסקי ולחבריו מהגנת ירושלים במאורעות 1920.

2 בספטמבר (כ"ו באלול תרצ"ז) – המשטרה הבריטית ערכה מצוד על חברי בית"ר והצה"ר בירושלים ובתל-אביב. העילה - הסתה נגד השלטונות ופעולות תגובה נגד הטרור הערבי, בעקבות תקיפת יהודים .

5 בספטמבר (כ"א באלול תרצ"ט) – הודפס הגיליון האחרון של 'ירושלים המשוחררת' (בפולנית), ביטאון האצ"ל בפולין בעריכת אילה שטרסמן . בעיתון הופיע לראשונה סמל האצ"ל.

9 בספטמבר (ו' באלול ת"ש) – תל-אביב הופצצה מן האוויר על-ידי מטוסים איטלקיים. בהפצצה נהרגו 112 בני אדם. רבים נפצעו. ההפצצה התמקדה באזור הרחובות בוגרשוב וטרומפלדור

30 בספטמבר (ט' בתשרי תש"ב) – טבח יהודי קייב בבאבי יאר נרצחו 33,771 יהודים. הייתה זו פעולת נקם על החבלות במיתקנים של אנשי הבולשת הסובייטית, שהושארו בעיר לאחר נסיגת הכוחות הסובייטיים.

3 בספטמבר (כ"א באלול תש"ב) – בלחווה, עיירה קטנה מזרחית לפינסק, פרץ מרד הגטאות הראשון נגד הגרמנים. בראש המרד עמד יצחק רוכצ'ין, מפקד קן בית"ר. נהרגו 650 איש, 500 נלקחו לבורות המוות, כאלף הצליחו לברוח.

9 בספטמבר (י"ד באלול תש"ו) – האצ"ל . ניתק שבעה קווים של הרכבת הארצישראלית. הייתה זו פעילות עצמאית של האצ"ל, לאחר שהנהגת 'היישוב המאורגן' הוציא את ה"הגנה" (ו'הפלמ"ח') מ"תנועת המרי העברי".

10 בספטמבר (כ' באלול תשי"ב) – נחתם בלוקסמבורג הסכם השילומים בין ישראל ומערב גרמניה. גרמניה התחייבה לשלם למדינת ישראל סך של 3000 מיליון מארק ולוועידת הארגונים היהודיים סך של 450 מיליון מארק.

5 בספטמבר (כ"ו באלול תשל"ב) – רצח אחד-עשר ספורטאים, מאמנים, שופטים, חברי משלחת ישראל בכפר האולימפי במינכן, גרמניה, בידי שמונה מחבלים מארגון "ספטמבר השחור".