כתבים: העברית

העברית: שפה, תרבות, חינוך

 

כרך נוסף מכתבי זאב ז'בוטינסקי יצא לאור.  כרך זה מכיל 44 מאמרים של ז'בוטינסקי בעניין השפה העברית, תפקידה בפיתוח הזהות הלאומית ושימורה, תקינות הלשון והמבטא, מערכת החינוך וההשכלה העברית מבית הספר היסודי עד האוניברסיטה העברית ותפקידה, התיאטרון העברי, הספר העברי המקורי והמתורגם, עברית באותיות לטיניות, ושירי ביאליק והשפעתם הלאומית.

ז'בוטינסקי ראה בלימוד השפה העברית ובשימוש בה בחיי יום-יום את הערובה היעילה ביותר לשימור הזהות הלאומית היהודית גם בדור שיערער על הלאומיות כערך. לשם כך תבע לא רק לדבר עברית ולכתוב עברית, אלא גם ללמד בעברית את המקצועות הכלליים בבתי הספר לרמותיהם, ולתרגם לעברית מבחר מספרות העולם. נאה דרש ונאה קיים: הוא היה מהפעילים המרכזיים להקמת רשת בתי ספר עבריים באירופה, רשת 'תרבות', וסייע לה ככל יכולתו. הוא פעל גם להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, אך חלק על דעתו של חיים ויצמן בעניין תפקידה של האוניברסיטה. לדעת ז'בוטינסקי, המובעת במאמריו בכרך זה, תפקידה העיקרי של האוניברסיטה הוא הוראה, כדי לאפשר לצעירים בארץ ישראל לרכוש השכלה גבוהה בעברית, ורק אחרי ביסוס האוניברסיטה כמוסד לימודי יבוא תור המחקר המדעי.

עוד נושא המובא בכרך זה הוא הוא הצורך לשמור על מבטא תקין ועל כללי דקדוק ותחביר בשפה המתחדשת. כדי להקל על דוברי שפות אירופאיות תמך ז'בוטינסקי בהנהגת כתב לטיני לעברית, יוזמה שלא עלתה יפה. הוא עסק גם בפיתוח התיאטרון העברי ובהדרכת שחקנים בהיגוי עברי נכון, כתב על הצורך בתרגום ספרות מופת מלשונות זרות ותרגם בעצמו שירה ופרוזה. מדור מיוחד בספר מוקדש למאמרי ז'בוטינסקי על ביאליק. הוא תרגם מבחר משירי המשורר הלאומי לרוסית והוסיף להם מבוא, והוא מופיע בכרך זה. יחסו אל המשורר הגדול החל בהערצה ועבר בהמשך לביקורת פוליטית, ואחרי מות ביאליק חזר והדגיש את תרומתו הרבה לתרבות העברית. מאמר ההספד של ז'בוטינסקי על ביאליק המובא גם הוא בכרך זה הוא שיר אהבה לשפה העברית.

הכרך עברית הוא החמישי היוצא לאור במהדורה המדעית של כתביו האידיאולוגיים והפוליטיים של זאב ז'בוטינסקי, בעריכתו של פרופסור אריה נאור. המדורה יוצאת לאור על ידי מכון ז'בוטינסקי בישראל ומרכז מורשת מנחם בגין.